לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עניין חשוב ממש... ישר כוח! רק שלא צריך לבוא במעין כעס על הסביבה, אלא להיות עצמך באמת וככה לראות את כל היופי של ה"אקווריום"... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון, כואב ואמיתי... היטבת לבטא... [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לשתוק, שתיקה של הקשבה, הפנמה וחשיבה על הדברים שכתבת, אבל, חשבתי שדרך מחשב קצת קשה להקשיב לשתיקה... כתבת יפה, ונגעת בנקודות שאני כל כך מזדהה איתן, תודה... שנזכה לשתוק בזמנים שהשתיקה יפה להם, ושנדע להקשיב גם ללא מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] ביטאת מקסים הרגשה שאני חשה לא מעט... מזכיר לי שאומרים תמיד שבשביל לעשות שלום בחוץ צריך להיות שלום בתוך האדם, נראה לי שזה נכון בכל תחום. ישר כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי! [ליצירה]
- [ליצירה] וגם מחיה כאן את אלה שכבר חיים בעולם אחר... ישר כוח! מדהים איך אנשים מתוך הכאב קמים ומביטים קדימה, ורואים את החיים... תמשיכי לחיות ולהחיות! [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה... הדימוי מעניין, וממחיש דבר שבאמת קשה לנו להבין, תודה... אבל אני חושבת שיש עוד הבדל, שאולי יכול לתת לך תשובה לשאלה. אני מדמיין משהו מוגבל, כי אני מוגבל. אבל כשה' "מדמיין" כביכול, הוא יוצר "מנקודת מבט" של אינסוף. כלומר זה לא משהו מוגבל כמו מה שאני מדמיין, אלא משהו שיכול ליצור ולחשוב, משהו שיש בו מעט מעט מן האינסוף כי הוא ממשיך ויוצר. אבל כל המעט מעט של האינסוף שיש בנו תלוי לגמרי באינסוף של הבורא, קונה הכל. ה' ברא אותנו כאן כדי שנלך בדרכיו, שנחקה אותו כמה שאנחנו יכולים, ולכן, כמו שכתבת האציל לנו משהו ממנו, את הבחירה החופשית והיכולת ליצור משהו. אבל כמובן שהכל תלוי בו, כי ברגע שהוא מחליט לקחת את זה מאיתנו שום דבר לא מונע אותו. וואו! סיבכת אותי במחשבות שלי עצמי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי מגאולה כהן, שברגע שאדם כתב על ירושלים, הוא נקרא משורר... אהבתי, למרות שנראה לי שלא ירדתי לסוף דעתך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש, ביטאת אחת משאיפות ליבי. ישר כוח! מתפללת איתך... רונית. [ליצירה]
תגובות