לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
[ליצירה]
כתוב מקסים, גם הסגנון וגם הרעיון!
אבל, התבלבלתי, לא הבנתי,
רגע, מה זה נס?
ואולי בעצם אנחנו לא רוצים ניסים כאלה,
אלא בצורה קצת אחרת,
אולי אנחנו רוצים נס שעושים בכוחות עצמנו (כמובן בעזרת ה').
גרמת לי לעשות משהו חשוב, לחשוב חזק...
[ליצירה]
אהבתי את מה שראית בעולם, את הכוח שאי אפשר לסרב לו, אותו כוח של "נופל וקם",
קשה לחיות בעולם הזה, אבל את אמרת, מה שנותן לנו את הכוח זה היכולת לקום... אז בטח שבשני עולמות...
[ליצירה]
כתבת ממש יפה כמה יפה חשוב להגיע ללב של אדם, הלואי וזו תהיה שאיפה של כל אדם ואדם, בכל מקום ומקום בעולם, בכל רגע ורגע...
אבל מפתח הלב הוא לא איזמל,
מפתח הלב הוא חיוך, אמון, אהבה...
ככה חומות הלב לא נקרעות בכאב,
אלא נמסות מול החום והעוצמה...
[ליצירה]
מעורר מחשבה...
הדימוי מעניין, וממחיש דבר שבאמת קשה לנו להבין, תודה...
אבל אני חושבת שיש עוד הבדל, שאולי יכול לתת לך תשובה לשאלה. אני מדמיין משהו מוגבל, כי אני מוגבל. אבל כשה' "מדמיין" כביכול, הוא יוצר "מנקודת מבט" של אינסוף. כלומר זה לא משהו מוגבל כמו מה שאני מדמיין, אלא משהו שיכול ליצור ולחשוב, משהו שיש בו מעט מעט מן האינסוף כי הוא ממשיך ויוצר. אבל כל המעט מעט של האינסוף שיש בנו תלוי לגמרי באינסוף של הבורא, קונה הכל.
ה' ברא אותנו כאן כדי שנלך בדרכיו, שנחקה אותו כמה שאנחנו יכולים, ולכן, כמו שכתבת האציל לנו משהו ממנו, את הבחירה החופשית והיכולת ליצור משהו. אבל כמובן שהכל תלוי בו, כי ברגע שהוא מחליט לקחת את זה מאיתנו שום דבר לא מונע אותו.
וואו! סיבכת אותי במחשבות שלי עצמי...
תגובות