לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
[ליצירה]
כתוב מקסים, גם הסגנון וגם הרעיון!
אבל, התבלבלתי, לא הבנתי,
רגע, מה זה נס?
ואולי בעצם אנחנו לא רוצים ניסים כאלה,
אלא בצורה קצת אחרת,
אולי אנחנו רוצים נס שעושים בכוחות עצמנו (כמובן בעזרת ה').
גרמת לי לעשות משהו חשוב, לחשוב חזק...
[ליצירה]
אהבתי את מה שראית בעולם, את הכוח שאי אפשר לסרב לו, אותו כוח של "נופל וקם",
קשה לחיות בעולם הזה, אבל את אמרת, מה שנותן לנו את הכוח זה היכולת לקום... אז בטח שבשני עולמות...
[ליצירה]
מצד אחד כל כך אמיתי, ותחושה כל כך מוכרת, אבל מצד שני תחושה שאני קצת מתביישת לחוש.
כי דברים לא קרו סתם, וזה לא בטעות היה לפני 60 שנה, 3 שנים לפני קום המדינה. אם אנחנו לא נזכור כמו שצריך, לא נפעל, לא נרגיש, אז גם מה שעדיין חי מהם, ימות.
אני לא יודעת מה לעשות עם המחשבות שלי, אבל אני ממש לא רוצה לברוח מהן, אבל זה קשה...
בכל מקרה, כתבת יפה, ישר כוח!
[ליצירה]
חשבתי לשתוק, שתיקה של הקשבה, הפנמה וחשיבה על הדברים שכתבת,
אבל, חשבתי שדרך מחשב קצת קשה להקשיב לשתיקה...
כתבת יפה, ונגעת בנקודות שאני כל כך מזדהה איתן, תודה...
שנזכה לשתוק בזמנים שהשתיקה יפה להם, ושנדע להקשיב גם ללא מילים...
[ליצירה]
כל כך נכון...
נכון וחשוב.
אבל - לא הבנתי מה הקשר לצלקת (סליחה על חוסר הדמיון והמעוף...)
אולי כדאי להסביר את זה קצת יותר, כי אני מרגישה שהפסדתי.
שנזכה לתת מכל הלב...
תגובות