לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
רונית רייטר
-
משתדלת להיות אמיתית. לשמוח ולשמח, לגדול ולגדל.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישר כוח! שנדע להתחזק תמיד ולהיות שמחים על הדרך... תמיד אני אומרת שטיול זה כמו החיים, זה כל כך נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש, ביטאת אחת משאיפות ליבי. ישר כוח! מתפללת איתך... רונית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כואבת איתך... אבל גם למהפכה יש חללים וקורבנות, ככה שנראה לי שצריך לחפש פיתרון אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קרן אור, ודאי ואולי... טוב שחזרתי לקרוא, קיבלתי ממכם כיוון למחשבה... כמו שכתבתם - אני רוצה לזכור את השואה בצורה של להגשים, לחיות, להמשיך. אבל כשאני שומעת את סיפורי הזוועות שהיו שם, סיפורים שכל כך קשה לי לשמוע, סיפורים שממלאים אותי בכל כך הרבה כאב, כל כך קשה לי אחר כך לקום, לפעול, לשמוח ולעשות, כי זה כל כך כואב... אז, כמה לשמוע? האם לשמוע סיפורים כל כך קשים? מה בדיוק צריך לזכור? מתי? מה שחשבתי - שחשוב כל כך לזכור את זיפורי הזוועות הקשים, הם המרכיבים את המסר המהותי והמשמעותי של השואה, אבל צריך לעשות את זה במידה, שזה לא יהיה כואב מידי. ויום (או יומיים) בשנה זה יהיה כואב כל כך, וזה ישפיע לשאר הימים בצורה חיובית, על מה שצריך לזכור. יאיר שגיא, מה אתה חושב??? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... הכי אהבתי את "לעולם לא יצאתי אותך ואת לא יצאת אותי" [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי והייתי מצליחה לראות את החיים ככה תמיד... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב ממש ממש יפה, הסגנון והלשון ממש נעימים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה את האורך של מה שאתה כותב ואני מתעצלת לקרוא, אבל אני אוגרת כוחות, ואף פעם לא מתחרטת... מדהים, כמו תמיד... ממלא אותי רצון לשוב לעצמי האמיתי עמוק עמוק. כמו ב"שהחזרת בי" זו המחשה חזקה ממש של מה שאתה אומר, קשה לשכוח דבר כזה. תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להפתיע אותי... אני משפילה את עיני... כל כך מוכר, לצערי. כתבת את זה כל כך יפה וכל כך מדוייק, ישר כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לבטא את השאיפה של כל אחד... מקסים! שנזכה... [ליצירה]
תגובות