בּגוּף גִיגַנְט אני כָּלוֹא,
בּתוךְ שִרְיוֹן,
עשוי נחושת מַבְרִיקָה מיקשה אחת.
ידֵי גַמָד רָפֶה הכריעו
מערכה. הטיל חלוק,
מעך ראשי,
והטילני לעפר לקול קִינוֹת
פּנֶיי פּלִשְתִּים קָפְאוּ, החְוִוירוּ.
קוֹלוֹת חֶדְוָוה עָל חוֹרְבּנִי
הוֹפְכִים מֵעָיי
והיָלְדוֹן סובֵב גוּפִי כּסוֹבְ רועֶה
כִּבְשָׂה רכּה, עוֹלָה לבַּעַל.
בּנַי רַכִּים הם בּשנִים
לא אחבּקַם.
מוטל שׂרוע בשדה אֶרד דוּמָהּ
כּלבִים ילקקו את אבּא
הנה חרְבִּי כּבר בּידוֹ,
בּרזל אָיוֹם
חוֹרט נָתִיב על העפר בהילוכו,
לתפילתי שמעי עשתורת
לו תבואני מידיו
מיתת חטף
לו רק יכולתי לחבק את שני בני
יהונתן
-
/
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] על בית, אבא וגן.. השורות קטועות בצורה חכמה מבליטות את כפל המשמעות מצביעות על אהוב בשר ודם ועל אב בשמים [ליצירה]
- [ליצירה] לא יהא זה חלום תהא זו נבואה שמגשימה את עצמה [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר השיר כתוב ניפלא וניקרא בנשימה אחת קולח יפה ונוגע ללב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של זרימה בשני הבתים הראשונים הבית השלישי מעט משנה את הקצב והחריזה הטובה שבו קצת הולכת לאיבוד עם המעידה במקצב. מאוד נהנתי לקרוא. יהונתן [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, הדימוי בשיר הוא של הבעות פנים השחפים = גבות הצוק = אף הגלים = שפתיים ניסיתי לשנות את הכתב, אצלי זה נראה בסדר מקווה שעכשיו יותר טוב [ליצירה]
- [ליצירה] השירה הלאטינית והקלאסית בכלל נמנעת מחריזה למעט במקרים מיוחדים לשם יצירת אפקטים מצלוליים השירה מבוססת על המשקל ועל שינויי אורכי ההברות ההברות נחלקות לארוכות וקצרות (חלוקה שהייתה קיימת גם בעברית אך נעלמה ואינה מורגשת עוד) הברה ארוכה נהגת כמשך שתי הברות קצרות. השיר אכן כתוב במשקל - משקל הבית הסאפפי והתרגום שומר על המשקל המקורי הסכמה המטרית היא: _`_`_``_`_` _`_`_``_`_` _`_`_``_`_` _``_` _ = תנועה ארוכה ` = תנועה קצרה בעברית, בה אין משמעות לאורכי התנועות, משתמשים בתנועה מוטעמת השורה הראשונה במשקל: פְּאר פּ-רס א-ני מ-ת-עב, הו ע-בד _ ` _ ` _ ` ` _ ` _ ` הקריאה הנכונה בלטינית: Per-si-cos o-di, pu-er, ad-pa-ra-tus הקריאה הנכונה בלטינית אינה שומרת על ההטעמות הפרוזאיות, כלומר ילה שבפרוזה מוטעמת על ההברה הראשונה (כמו odi) בשירה מוטעמת על ההברה השניה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאהוב בתגובתי אליך אדבר על עצמי (שהרי רק על עצמי לספר ידעתי). היתה אחת שאהבתי עד כלות, היא הוציאה מתוכי יצירות וכאב, שרק הכר יודע... תקופה ארוכה זה נמשך ולא מומש... לבסוף זה התממש והיא הייתה אדם אחר לא זו שחלמתי עליה בלילה...היא לא החזירה אהבה איני משווה בשום אופן אך באותו יום הבנתי שכל אותו הזמן אהבתי את עצמי את מי שהפכתי להיות, את מה שהרגש החדש חצב ממני, ראיתי אותה, בעצם ראיתי את עצמי אוהב אותה וזה הייתי רק אני. אך אהבתי את מה שראיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה וואו ! אתה דורש המון מקוראיך. זהו שיר ממש קשה ואאלץ לשוב לקרוא בו עוד בכדי לרדת לעומקו ממש. מאוד אהבתי את את הטורים: "יכולת האדם לחשוב היא גם יכולת לשקר" גם הבית: יכולת צוׁר המושגים, להעלות השארותיו הוא שרש מרי האדם, על כן הרע אותו קרה כשקוף החל ללבש הבגד להערים על הקרה ליבה האש גנובת אלים- אזי נשרו שערותיו מכיל מצלולים נהדרים ונקרא בקצב קולח. אני מניח שחלק ממשמעויות השיר נעלמו מעיני איני מכיר את "זר זהב" ולא את מאמרו של הרב קוק (שדומני אזדקק לספר עזר פרשני בכדי להבינו) השיר קשה לא רק מבחינת תוכנו הפילוסופי אלא גם מבחינת צורתו, שכן המקצב אינו קבוע. אולם, השיר מעניק פרס לזה שמפענח אותו ולכן עלי לשוב ולקרוא בו בעתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נפלא השפה עדינה ועשירת דימויים ומתנגנת ועונה לעצמה ועצובה ואוהבת ועצובה [ליצירה]
- [ליצירה] הלבנה מתחדשת לעד בעוד הכלה מתקדשת לעד כל מִלה מחביאה משמעויות נוספות אהבתי את שירך [ליצירה]
תגובות