אני בז לבצע לחיי זוהר, אני קורא: בוז! למראה פאר והדר, פניי מלאות בושת. רדיפת רווחים, מכניסתני לקַבוס. עשירי העולם! בושו והיכלֵמו. אוכלי לחם ההמונים, בקרקע היכבשו. המשיכו ללגום שמנת, המהולה בסולת, פרזיטים. יומכךָ האחרון קרב, חשמן שנוא!