מלחמות ואין–סוף הרס; שפיכות–דמים ומצוקות של יום – יום… כל – זה, מצטרף לתמונה עגומה של אי – הצדק ושל העולם, חסר – יציבות. משפחות שלמות, בקושי רב, מכלות את החודש; עוני ורשש, הם שליטי – יישובים שלמים; קולות – מלחמה, עולים מעבר לאופק, בנושאם חוש – זוועין. לשלום! ולצדק חברתי! נישא את קולינו; נניף את דגלינו! למען כל – המעוות, יתקן; לתקווה ולשמש, נפתח את לבבנו, ונייחל, כי העולם ישנה את אפיו, לטובה!