השאל מישהו במדינת ישראל את עצמו, האם הציונות הועילה לו במשהו? את השאלה הזאת, אני רוצה לשאול גם יהודים וגם ערבים, בתוך החברה הישראלית.

מן הידוע, כי לפני שקמה מדינת ישראל הציונית, היהודים סביב העולם, חרף הרדיפות והאנטישמיות, תרמו תרומה גדולה ביותר למין האנושי. בספרד המוסלמית, קמו גדולי הוגי דעות יהודיים, שהשפעתם מורגשת הרבה מעבר למסגרותיה המצומצמות של היהדות. דמויות, כמו יהודה הלוי; אבן-גבירול; הרמב"ם, שעד היום נחשב לפילוסוף הלאומי של ספרד, ורבים אחרים, תרמו תרומה בל-תשוער ללפילוסופיה והספרות העולמית.

בהולנד ישב ברוך שפינוזה, שגם השפעתו הייתה רבה ביותר על המחשבה הכלל-אנושית, ושבגלל דעותיו השונות מדעת כלל, נרדף בידי היהדות המסורתית, בדיוק, כמו שמשה בן-מימון כמה מאות שנים לפניו, נרדף על נסיונו להכניס תיקונים בדת ישראל. בגרמניה של המאות השמונה-עשרה תשע-עשרה, ישבו הוגי דעות ממדרגה ראשונה בעולם, שחלקם היו יהודים, כגון: היינה, קרל מרקס; מנדלסון - מאבות ההשכלה ביהדות אירופה, ורבים אחרים.

בסופו של דבר, במאה העשרים, התפרסמו שמותיהם שהצייר מרק שאגאל, ואלברט איינשטיין, שהיה מגדולי המדע שקמו אי-פעם באירופה...

כל הדוגמאות הללו, מלמדות כי לפני הציונות והמדינה שהוקמה על-ידיה, יהודי העולם, בניגוד לטיעונים ציוניים על כביכול מצבם הנחות של היהודים בגולה - תרמו ותרמו תרומה מרובת ברכה לכלל האנושות, בכל או לפחות, במרבית תחומי העשיה האנושית.

כמה ימים לפני תום מלחמת לבנון השניה, ראש הממשלה אולמרט, אמר בנואמו בפני מהגרים יהודיים מארצות הברית, שבחרו להגיע לארץ בזמן המלחמה, כי: אומנם ישראל זאת ארץ קשה, אך היא המקום היחידי בעולם שיהודי יכול לחיות בו בבטחון. בלי לערער על זכותו של כל אחד, כולל, ראש ממשלה- להגיד את אשר עולה על דעתו, רצוני בכל זאת לשאול את אולמרט: היכן, אמור לנו בבקשה, יושבים ילדיך? היכן יושבים ילדיהם  וקרוביהם של רוב מנהיגי המדינה? הם כולם, יושבים בבטחה לא פחותה מאשר אתה יושב בארץ, בשכונות-פאר סביב ניו-יורק ולוס-אנג´לס.

מדינת ישראל, מאז תקומתה חתרה לחבל בכל אפשרות של השתלבות היהודים במדינותיהם. גם כאשר לא הייתה אנטי-שמיות, ישראל, על ידי הפרובוקציות של המוסד הישראלי, דאגה ליצור את האנטי-שמיות. וכך בעירק, במרוקו, במצרים, באתיופיה בתקופתו של מנגיסטו היילה מריאם - ישראל, על ידי קריאותיה ליהודים לעלות לישראל ולהימנע מהשתלבות בחיי החברה המקומית - גרמה לכך שחלק מהמדינות בהן ישבו יהודים, שלרוב לא אונה להם כל רע, התחילו לרדוף קהילות יהודיות, בחשד לשיתוף פעולה עם הציונות.

בעירק, אפילו הוטמנו פצצות בשני בתי הכנסת, על ידי שכירי חרבה של הסוכנות היהודית, על מנת לגרום ליהודי המקום רושם של תחילת פוגרומים אנטי-יהודיים, ובכך להאיץ בהם לברוח על נפשם ל"לארץ-הגיהנום המובטחת". ובמצריים, כאשר בראשית שנות ה-50 ראו בישראל, כי יהודי מדינה זאת לא להוטים במיוחד אחר רעיונות העליה, החליטו לגרום לעסק ביש, שככל הנראה, למרות המטרות המוצהרות של המוסד הישראלי, על הניסיון לחסל איזה פעיל פוליטי שהפריע לישראל, כבר מלכתחילה כוון כך, שייכשל ויגרום לרדיפות נגד יהודים, ויביא לבריחתם לישראל.

בעקבות העסק הביש, שבמהלכו סוכני מוסד ממוצא יהודי נכנסו לבית-קולנוע בקהיר, והרגו אדם שבכלל לא היה לו שום קשר לפעילות נגד ישראל, נאצר - נשיא מצרים, התחיל לרדוף את היהודים, וגרם לחלק מהם לברוח לישראל.

ישראל, עם הבדלנות שלה, הביאה לכך, שחלק משמעותי מיהודי העולם, אינו תורם שום תרומה ממשית לאנושות. עובדה, שבין היהודים החיים היום בישראל, אין אף שם, השגור בפי כל העולם, להוציא, אולי פושעי המלחמה נגד הפלסטינים, שעומדים בראש ממשלתה של ישראל.

לעומת זאת, ברחבי העולם, יושבים יהודים שממשיכים לתרום לחברה האנושית, וששמותיהם שגורים הן בפי יהודים והן בפי הלא-יהודים. כדי להפריך את הטיעון הציוני הקלאסי, על יהודי גלותי עלוב ונחות, דווקא בגלות היהודים הצליחו להתפתח ולהתגלות כקבוצה בעלת סגולות תרומיות ביותר.

אני, בתור יליד ברית-המועצות לשעבר, יכול להעיד על עשרות ומאות אמנים ואנשי מדע יהודיים, שתרומתם לחברה הסובייטית היתה ללא-ערוך. הזמרים, כמו: יוסף קוֹבְזוֹן; מרק בֵרְנֶס. המלחינים: איִסַאַק דוּנַייֵבְסְקִי; אוֹסְקַר פֶלְצְמַן; אַרְקַדִי אוֹסְטְרוֹבְסְקִי;  אֶדוּאַרְדְ קוֹלְמַנוֹבְסְקִי, ורבים אחרים. עיתונאים וסופרים, כמו: אִילְיָה אֶרֶנְבוּרְג ויוִרִי לֶאוִיטַן. אנשי מדע, כמו: גוּרֵיבִיץ´ - ממתכנני מטוסי קרב מדגם מיג, סובייטיים, ולֵב לנדאו -פיזיקאי בעל שם עולמי. כל השמות הללו, ואלפי שמות נוספים מעידים על כך, כי למרות כל השגיאות וגילויי לאומנות אנטישמית, שלמרבה הצער לא נעדרו גם בתקופה הסובייטית - בברית המועצות, יהודים זכו לכר פעולה נרחב ביותר לגילוי כשרונותיהם; וזאת, להבדיל מהיחס המחפיר וחסר כבוד, לו זוכים מומחים ואנשי יצירה סובייטיים, שמובאים בתור בשר-תותחים, ל"מולדת הציונית".

בכל העולם, מוכר שמו של נועם חומסקי - לשונאי והוגה דעות אמריקאי, שאומנם איני מסכים עם חלק לא קטן מתורתו הפוליטית, בשל היותה אנטי-מהפכנית, אבל אין ספק, כי אם חומסקי היה גר בישראל, רוב הסיכויים, שרוב האנשים בעולם, לעולם לא היו שומעים את שמו.

השורה התחתונה, שברצוני למותחה מתחת להרצאתי ארוכת יריעה זאת, היא כי הציונות, לא הביאה ברכה לאיש - לא לערבים פלסטיניים, שמאות אלפים מהם נאלצו לנטוש את מולדתם ליהפך לפליטים; ובוודאי לא ליהודים, שעל ידי הגירתם, (בחלק מהמקרים מאולצת), ניתקו את עצמם מסביבתם ומלשונם הטבעיות, ובכך איבדו את תכונותיהם התרומיות.

הרי, הכתוב בתנ"ך: כי יהודים הם אור לגויים, מכוון בדיוק לרמז, שעל היהודים באם הם רוצים לתרום לאנושות, להיות מפוזרים בעולם, ולא לחתור בכל מחיר להגדרה לאומית טריטוריאלית.

ועכשיו, ממש לסיכום דבריי, השאלה: אז מהי הציונות? ברכה או קללה מקוללת?