מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הוא "ילד" (עם ילד משלו) , לא ילדה. חוץ מזה, נראה לי שהוא מתכוון לא"י לא לאמו... (תקן אותי אם הניחוש איננו נכון) [ליצירה]
- [ליצירה] אלגיה - זה שיר על מותו של מישהו [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה מענין עד כמה אתה מזדהה עם זה עכשיו אני חייב לציין שהתרשמתי מהכנות אך גם מנאיויות מה שהקטע מתאפיין בו למה אתה חושב שעל מנת למצוא את עצמך אתה חייב ללכת לאן שהוא? ולמה אתה חושב ש"אתה" יכול להתקיים בלא "לא אתה"? אני ממליץ לך לקרוא את ראלף וולדו אמרסון ( אולי קראת אותו) - לדעתי אתה תאהב אותו הוא דיי בראש שלך [ליצירה]
- [ליצירה] ובגלל ההדחקה של אלוקים (נעילתו בארון) ובגלל שההורים מפחדים שילמד תנ"ך ובגלל זכרון השואה ועוד הרבה דברים - אי אפשר שלא לראות שזה מבוסס על הקלריקל [ליצירה]
- [ליצירה] (אתה רואה, אתה לא המגיב היחידי באתר) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] או שמדובר פה בפלאגיאט (גניבת זכויות יוצרים) או ששמואל מתחזה לשלי. במקרה הראשון מדובר בעבירה פלילית במקרה השני אני תמה על בקיאותו של שמואל בהווי הדתי + על שימושו במטבעות לשון של ילדים צפונים שלא קראו ספר מימיהם - אם דבר אחד יאמר לזכותו של שמואל, זה שעברית הוא יודע גם יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] כן, "מה זה 'אומנות'?" זה דיון הרבה יותר רלוונטי לאתר מאשר "מה זה 'תורה'?" [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק שאני מחדש את הדיון שכבר נערך לפני שנתיים בשרשור התגובות ל"בשבח..."... אך בכ"ז (למענך בדוי) : אפילו אם נגיד שמה שאדם מסוגל לחשוב עליו באמת קיים (ויש לי מה להגיד על זה ואין זה המקום) הרי כשמדברים על אלוקים שמעבר לעולם (אפילו אלוקים פאנאנתאיסטי - שהוא גם מעבר וגם כולל ) אין זה מושג שאני (או מישהו) יכול לחשוב עליו (או להשיג אותו) וא"כ , אזי האמירה שהמושג הזה "קיים" היא חסרת משמעות לוגית כלשהי (כמו להגיד "בובו קיים" בלי יכולת להסביר מה זה בובו) וראו את "בשבח הפנטאיזם"... [ליצירה]
תגובות