מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סטיליזציה מושלמת של הסגנון התנ"כי הביקורת על נביאי השקר הייתה מאד מאד לרוחי היית יכול להוסיף שנביא השקר, ברצותו את בנו לשמש בתפקיד כהן גדול, הפקיר את הכהונה הגדולה להדיות, בדומה לחוניו שהפקיר את הכהונה ליאסון בזמנו ודל"ב מיהו נביא האמת המדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] האם אצלכם במרכז נהוג לדבר בטקסיות בשיחה עם בנות כגון : "אמרי לי נא, איך עבר עליך יומך"? [ליצירה]
- [ליצירה] משום מה עולים על דעתי עוד כמה פירושים אפשריים לסיפור זה [ליצירה]
- [ליצירה] בעקבות יצירתך החדשה חזרתי גם לפה לא בטוח בהפרוטוטיפ שלך פה היה שמח על מה שכתבת שם [ליצירה]
- [ליצירה] שוב ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הבנתי: היא נמצאת בשיעור שאינה רוצה להיות בו. [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתך שכל אחד הוא מר-גביש של אלוקים? מסכים אתך, גם אני דטרמיניסט [ליצירה]
- [ליצירה] לי נדמה שלמרות שכמובן השיר כתוב מתוך נקודת מבט פמיניסטית קמעה, אין פה ניסיון להביע תובנות גורפות כלשהן על העולם, הגברים וכו' אלא יותר נסיון להזדהות עם אותה נערה מיביש גלעד ולהעביר את האווירה של הסיטואציה המתוארת (כפי שרואה זאת המחברת בדמיונה). הייתי מתאכזב לשמוע שכל הפואנטה של השיר הזה (או של כל שיר אחר) היא להצהיר על איזושהי עמדה. אך אולי זאת רק משום שאני נגד אמנות מגוייסת.... [ליצירה]
- [ליצירה] הסכמתי אם כנפי שחר - למה להשמיץ (או לפחות להעמיד כניגוד לאפללו) את רותי? (האם גם זו אינה גזענות?) גם אם יוסף נפתלי הסכמתי - זה באמת מוזר שספרדים כ"כ מחפשים ללמוד במוסדות אשכנזיים (האם אין הם למעשה מודים בכך באופן סמוי בעליונותם כביכול של האשכנזים עליהם? והאם אין הם מנסים בכך "לטהר את דמם"?) ואחרון אחרון: מה משורר מוכר שכמותך עושה באתרינו? [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאתווכח אם המחבר [ליצירה]
תגובות