בעודם מחפשים ניסים, פלאים, דברים גדולים, שבהם יוכלו להאחז כמקור האמונה באלוקים, כמו אדם שנרפא ומחלים מפצעים אנושים, וכן אדם המת וחוזר לחיים. אני מוצאת גדולות בקטנות, שהם לי נקודות אור מיוחדות, מעודדות. שכאשר רואה אני פרפר או פרח שפורח במלוא הדרו ובשלל צבעים, או סתם קרן שמש וקול ציוץ ציפורים, זה מראה לי שרק אחד יוכל לגרום לכל זאת-אלוקים! וכי אדם יוכל ליצור פרפר או לצייץ בקול ציפור חייה, או לקרון באור שמש זכה וטהורה? אולי... אך הכל הם רק חיכויים, גדולים, זולים, של יצירות ובריאות מלך מלכי המלכים. וכעת מבינה אני שאין לי כל צורך בניסים, פלאים כדי להבין ולקבל את מלוא תוכן הדברים, אלא פשוט צריכה אני להתבונן מסביבי, להקשיב לקול הנשמה השוכנת בתוכי, שעצם העובדה שקיים "אני", זה הנס הכי גדול והכי עיקרי!