העולם ה"הוא"\דוד פש זהו. פסיעה קטנה ונכנסת לעולם אחר. מעכשיו הכל יהיה בתאוריה, לא בדיוק עולם אוטופי, אבל מעין השתקפות של עולם אחר- עולם שנמצא הרחק הרחק מכאן. בעולם ההוא לא יהיה רדוף צרות ובעיות, אמנם יהיו בעיות- ואפילו מסובכות וקשות- אבל הם לא ייפתרו על ידינו, האנשים של העולם ההוא יצטרכו להתמודד איתן. הבעיות שלהן יהיו דומות לשלנו- בעיות כלכליות, צבאיות, משפחתיות, נפשיות, רפואיות. רוב האנשים ששם יתמודדו עם הבעיות בגבורה באומץ ובחוכמה- וברוב הפעמים ייפתרו הבעיות. כשנהיה בעולם ההוא הבעיות לא יפריעו לנו כמו במציאות-כי לא אנחנו נצטרך לפתור אותם. אנחנו נאהב את העולם הזה כשנגלה אותו, נחוש הזדהות עם האנשים שם- וננסה לקחת חלק מגבורתם ומאמצם וליישם אותם במציאות האמיתית שלנו, יכול להיות שנצליח כך לפתור את הבעיות שלנו, אבל ברוב המקרים נוכח שרק האנשים בעולם ההוא הצליחו לפתור את הבעיות שלהם כך, והפתרונות ההם הם רק בתאוריה ותו לא. כשתהיה בעולם ההוא, קשה לומר שהאנשים שם יתייחסו אליך, הם ינהלו את חייהם כרגיל. אנחנו נהיה בעולם כמביטים מהצד- ולא נהיה חלק ממשי מהעולם. העולם ההוא לא ידרוש מאתנו מאמץ, כל מה שנצטרך לעשות זה להיות שם. אנחנו נאהב את העולם ההוא גם בגלל ששם בד"כ הכול יהיה נוצץ ומבריק, האנשים שם יהיו נחמדים אלינו ואל עצמם, הכול יהיה ססגוני ומעוצב יפה, אף-אחד ושום דבר לא ינסו לפגוע בך. האנשים שם לא תמיד יסתדרו אחד עם השני, ולפעמים אף ילחמו אחד עם השני- ובצדק. העולם ההוא יהיה מפלט לצרותינו, שם נוכל לפרוק את צרותינו האמיתיות ולשכוח מהם. כשהיה נמאס לנו מהחיים האפרוריים השגרתיים ורדופי הבעיות- נכנס לעולם ההוא- לעולם שהכל צבעוני ויפה ויש לו סוף טוב. אבל כשנצטרך לשנס מותניים לצאת מהעולם ההוא, ולחזור לעולם האמיתי נווכח שוב שהבעיות לא נפתרו ולפעמים ואף החריפו, והפתרונות לבעיות "נתקעו" בעולם ההוא. אחרי כמה דקות שאנחנו מעכלים את המציאות מחדש- אנו חושבים לעצמנו כמה טוב לאנשים בעולם ההוא שפתרו את הבעיות ועכשיו הם בטח נהנים שמחים ועליזים- ורק אנחנו סובלים עצובים ומרוגזים. לפעמים אפילו נקנא באנשים ההם, אע"פ שנדע שהם תאוריה ולא קיימים במציאות. המעבר החד הזה בין העולם ההוא והמציאות שלנו, יהיו די מעצבנים- עד שרובנו על אף הבעיות המציאותיות ההולכות ומחריפות נרצה להישאר בעולם ההוא, שהבעיות נפתרות ע"י מישהו אחר. גם בעולם ההוא יש מושג של זמן, וככול שנשאר שם, ככה פחות נהיה במציאות. אחרי זמן מה,אנחנו נחזור לעולם שלנו ונשקע מחדש בבעיות. יהיו כאלה (ולצערנו, בזמן האחרון הם נתרבו) שלא יוכלו להיפרד מהעולם ההוא, ויהיו בו יומם ולילה- ישתדלו כמה שפחות לא לחזור למציאות, וירגישו אשליה מתוקה אבל כוזבת נשהם אט אט נבלעים בו- אבל הם לא. לפעמים הבעיות שלהם כל-כך יחריפו עד שהם יחשבו שהם בעולם ההוא ויראו בעינינו כמטורפים. הכניסה אליו היא די פשוטה, אע"פ שאני מאוד מאוד ממליץ ומזהיר לא להתקרב אליו בכלל. הוא בד"כ נמצא על מסך שחור עם כפתור קטן לידו- לחצו על הכפתור ונכנסתם אליו- אבל הרסתם את חייכם. (המאמר איננו עוסק בבעיות האחרות של המכשיר המשוקץ, כגון: צניעות, אלימות, חוסר אינטלקטואליות, ובזבוז הזמן).