ערב בהרי חברון
נוגה בוהק של שקיעה
שוב כולנו כאן
והפעם אזכרה
רצית שבהלוויתך ישירו
לא רצית בכי וצעקות
אז שרנו ושרנו
ובעיניים דמעות
אמרת שמי שלא יזעק נקמה
אל יבוא ללוותך
ואנחנו כאן, עברה שנה
והיכן היא? היכן נקמתך?
'תחדש פני האדמה'
זועקים בגרון ניחר
צלילי השירים שאהבת
לכאב השכול חבר.
-
יז' אב התשס"ג- עברה שנה
שיר *
-
"אומרים שהאדמה שלנו מסתובבת סביב צירה
איפה הציר שלי? להתסובב זה דבר נורא.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. לא ממש מתחברת לציורי אנשים, אבל זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אפשר תרגום? 'מתותא'? - אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת לומש ליכלכת.. הם לא הולכים מכות, הם יפי נפש. בשביל מכות יש להם את הערבים, עושים להם תעבודה. ותסכים איתי שהם עושים את זה טוב, יותר מידי טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] בעצם.. בדיקה אם הבנתי נכון- זה נכון שיש דרך הכי נכונה, אבל אין דרך לגמרי נכונה ולכן יש לנו מה ללמוד מכל דרך? מסתבר שזה ככה, למרות שזה די מציק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה לראות את זה יותר!!! למה מכל הכותבים פה דווקא לך יש את השם של אח של חברה שלי הי"ד??? - וסתם נראה לי שכדאי שנרגע קצת, גם לו מותר להתבטא, גם לו מותר לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אף פעם אני לא מרגישה נעים להגיב על דברים כאלה, כמו להכנס לכאב של מישהו אחר, ולחטט שם ללא טיפה של רגישות. מצד שני, גם לקרוא את זה עושה לי תחושה כזאת, אז זה לא כזה עקרוני.. - 'ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים' רק להתפלל, זה מה שנשאר לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי.. שינתי את זה קצת, הוספתי פה ושם.. תראו, כשאני כותבת את זה אני מעמידה לי מול העינים שני אחים, אין פה ענין של 'הטפות', הכל היה נכון אם הם היו סתם חברים, אבל הם תאומים, זה שונה. אשמח לשמוע תגובות על השינוי, תומ"ר. [ליצירה]
- [ליצירה] // פעם נהרג מישהו מאצלנו בלבנון שבועיים אח"כ החבר הכי טוב שלו נפטר מהתקף לב, כ"כ הזכיר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר לי מעט(ימי תפוז העליזים?) אבל שמחתי להזכר בזה. אוהבת את הסגנון, ומאוד מתחברת לי הדמות לכמה נקודות בתוכי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. עדין לא הבנתי הכל אבל עכשיו זה לא נורא, תודה על ההסבר.. [ליצירה]
תגובות