קטן עלי,חשבתי בזדוניות אף אחד לא ידע... חייכתי בטפשות קלה לפני שפיניתי את מקומי. "אני הולך רגע" אמרתי לו בסתמיות. כאילו..כלום. כלום, הכל בסדר. לפחות מבחינתו.. הלכתי בזחיחות הדעת,יודע בדיוק לאן זה יוביל אותי בסוף זמזמתי שיר מזוייף כהרגלי בקודש, וריחפתי משם במהירות, שיוווו...הוא לא ראה,נאנחתי ברפיון. מזל. אח. החיים הטובים. ריח משכר של זכרונות עטף אותי בדרכי. משהו שכמעט שכחתי ממנו. איך אפשר. גועלי שכמוני אף פעם לא מודיע כלום לפני הפרישה. כולם תמיד תוהים מה קורה איתי בשעות האלו. ואני, אנוכי שכמוני,רק מנענע בראשי בקלילות, עזבו, יצאתי רק להתאוורר קלות.. מחניק פה עם כולם. אחחח..החיים הטובים בלי דברים על הראש לדאוג להכל לרונית המטפלת, ולשושי המורה של אביגיל לאנגלית פשוט כלום. אי! מה זה פה? מצפון מזופת! מה אתה מסתובב לי פה? תפסיק לעבוד שעות נוספות אי! חוצפה עזוב אותי אל תנדנד לי כל היום רק עכשיו הגעתי תפסיק להציק! להציק מלוכלך קטן זדוני תמיד נמצא איפה שלא צריך! לא צריך! . באסה. עשה את שלו ולא זז. עקשן. חוליגן קטן. פושע מי? אני?? שלא תעז!! אתה שומע אותי?? שלא תעז! זה לא אני זה לא אני זה לא....... אני. אני? כן. למה מי מת טוב, אני חוזר. בן בליעל, הוא תמיד מנצח בסוף.