סוכריית כרמית של פעם
נגועה קרועה..
הלגעת הלשמור...
כשאינני בוהה בה, היא כורכת סביבה עטיפותיה.
איילת שחר
-
" איה מקום כבודו להעריצו? "
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יאומן אייך את מצליחה לעשות זאת, להפיל חצים.. אכן דרק... זאת את או רגש מאחת המגירות המחבאות?! [ליצירה]
- [ליצירה] לא פעם שמעתי גדולים ממני שמיעצים לי לקרוא ולחשוב על כל דבר פעמים או שלוש לפני שאני מגיעה למסקנות. תודה! גרמת לחיזוק דבריהם. בקריאה ראשונה,תהיתי למי מופנה השיר, רק בפעם השניה הבנתי... רעיון מקסים והביצוע יותר! גם אני מצטרפת לבקשתך מהקב"ה, לצערי גם בזה יש לי עוד מה לתקן. [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשלום לתמימות.... לכם המגיבים... עדיף להיות תמים מאשר ציני! ולך שמואל נדמה לי שלא קלטתי עד כה שכוונתך היתה שלום עם ה ע ר ב י ם .... חחחח... ( אכן תמימות.) ומכיון שנפקחו עיניי..... אני חוזרת בי מדבריי, אנני מסכימה עם הרעיון כלל!!!, ובאשר לכתיבה, שייהיה. עצה קטנה כדאי שגם אתה תפקח ת'עיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך את... כל כך אוהבת... המשיכי לכתוב, את משאירה טעם לעוד ועוד. הסתר... [ליצירה]
- [ליצירה] טלטולי, זה היה כ"כ במקום! תודה על הארה! מתגעגעת אלייך... [ליצירה]
- [ליצירה] אההה... שקוף! אז זה מה שעובר לכם בראש? (במחשבה שניה, סליחה אתה בטח לא כתבת זאת כמדגם יצוגי... ) בכל אופן נחמד מאוד! בהצלחה! וחגשמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לוגן לוגן! שמחה שאהבת את הרעיון! הוא לא סתם עוד רעיון אלא מה שאני מרגישה. קיבלת את הארות/ הערות, על חלקם אני מסכימה ומקבלת וחלקם לא, קיבלתי ובאמת הייתי משמיטה את 3 השורות האחרונות, בעצם אולי רק את השתיים האחרונות. תראה,ברגע שאני בוחרת לפרסם שיר, הוא כבר לא שלי אישי אלא הוא נחלת הכלל, מכאן שיש לכל אחד את היכולת לפרש אותו כפי שנראה לו ולהתחבר אליו כפי שהוא מרגיש וחווה וכמובן שיש לך גם את הזכות והצורך להעיר ולהאיר (כדאי לעשות זאת עם טעם וענווה) אך כדאי לזכור, לפחות כך אצלי, אני לא כותבת רק על מנת שיגיבו, לא רק למען הפירסום, לא רק למען הרעיון, לא רק למען להמציא תגלית חדשה לעולם, לא רק על מנת להסביר לאחרים, לא על מנת לקבל ציון, אלא על מנת להביע את עצמי, את המתחולל בפנים ואני מחפשת ובוחרת את הדרך הנכונה ביותר לי על מנת להביע אותה, יש שיצרו, יש שינגנו, ויש שיכתבו, אני כותבת. וזו דרך הכתיבה שלי. נכון, יש שכותבים יפה יותר, מרשים יותר ואני נפעמת כל הזמן מהכותבים בצורה, (וגם הם אני מאמינה כותבים קודם כל בשביל עצמם) אך זאת הדרך שלי ואני אוהבת ושלמה איתה. אני מזמינה אותך לאהוב דרכים אחרות של כתיבה, לקבל ולאהוב משהו אחר. ובסופו של דבר מזמינה אותך (באמת) לקחת את הרעיון של השיר שלי ולכתוב אותו בצורה אחרת. תודה רבה! בהצלחה! ***לכל שאר הקוראים של התגובה, יכולתי לבחור לכתוב את התגובה באופן אישי בחרתי אחרת! גם בגלל שקראתי תגובות נוספות שלך, לוגן לוגן, ליצירות אחרות, מקווה שזה מקובל גם עלייך, סליחה אם לא! [ליצירה]
- [ליצירה] תמימות היא לא מילה ליד מה שאמרת !!! את ממש תמימה מי האכיל אותך בזה?!? אני מצטערת שאני נשמעת מאוד ניבזית... אבל איך אפשר להתייחס למי שחושבת ש"אנשים" הרוצחים גם נשים גם זקנים גם ילדים גם תינוקות גם נערים וכו....... יכולים להתחרט בגלל חיוך של ילדה??? האמנם?!? מה נראה לך שהם לא חושבים ויודעים מה הם הולכים לעשות לפני שהם מבצעים "פעולות " שכאלה? הם מודעים מאוד ואם לא אז מה יותר גרוע מלא להיות מודע! אולי תגידי שגם רוצחים אחרים כמו הנאצים חיו בעולם שכזה? אפטימיות הגדירה דנדוש! את באמת מאמינה בכך??? הם רוצחים למען השם!!! אפשר להיות פלורליסטים, אבל עד כמה?! [ליצירה]
- [ליצירה] עודחת שמחפשת גיוון די נמאס שאין גיוון בתגובות... ולכן לאחר הזדהות עמוקה- הלוואי ובאמת נצליח להגיע לסוף הדרך ממנו לעצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק (כפשוטו כמשמעו)! דרך אגב, ברוכה הבאה למעדון! [ליצירה]
תגובות