כשלמדתי לעצום עיניי
אז למדתי לראות היטב
להאיר על הצללים
לגעת ברחוקים
לראות מבעד ,
לראות, לחוש, להביט.
איילת שחר
-
" איה מקום כבודו להעריצו? "
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אההה... שקוף! אז זה מה שעובר לכם בראש? (במחשבה שניה, סליחה אתה בטח לא כתבת זאת כמדגם יצוגי... ) בכל אופן נחמד מאוד! בהצלחה! וחגשמח! [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים אני נדהמת איך שימוש נכון במילים , יכול לגרום ללב לשנות מקצבים. תודה, מתוקה! את כותבת מדהים! אהבתי. קיבלתי את ההודעות, תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] ... עוצר נשימה. וכמו שרבים לפני אמרו- אמן כן יהי רצון!!! שנזכה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אכן... דו שיח פנימי מתמשך... מזדהה! (מחשבות שעלו בעקבות...השיר) תוהה אם יש לכך.. סוף. אך לא! אין סוף.. הנשמה היא תמיד מחפשת.. דורשת.. מתפרצת.. גואשת.. מחפשת תשובה. פעם ביקשתי להתנער מהירידות והעליות הרוחניות המפתיעות .. מהחיפוש המתמיד.. מהפכפכות... מידיעת האמת והשלמות אך מצד שני הריחוק הכ"כ גדול מהם.. להפסיק להיות בעלת האופי המתנדנד.. אך זה הדבר הוא גם המביא אותי לשיאים רוחניים... לרגעים של התקרבות אמיתית לאין סוף... לתפילה עצומה.. ושמחה אדירה... לאמונה ואהבה גדולה לה' יתברך.. לעוצמות גדולות.. רגעים שלאופי הקבוע אין... אז.. אם זאת ההקרבה.. אני משלימה עם עצמי.. ובוחרת בקושי גדול לחיות בדרישת השלמות המתמשכת..בדו שיח המתמשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] סו יקירה, את צודקת זה אכן שיא האנושי.... אבל נדמה לי שאנחנו היהודים, לפחות מתיימרים אם לא כבר כאלה, להתעלות מעל זה, הינך חושבת... (קצת בלה בלה, אך זאת עניות דעתי...) בכל אופן כנראה שאנחנו יותר מידי אנושיים. כמה חבל? (למרות שעדיף מלא להיות...) אגב הצלחתי להבין קצת מעבר לבועת הציניות... אולי יש קצת אמת בדברייך אך אני בכל זאת מוחה ... על מה? אני עדיין מנסה לברר. מתגעגעת... חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לוגן לוגן! שמחה שאהבת את הרעיון! הוא לא סתם עוד רעיון אלא מה שאני מרגישה. קיבלת את הארות/ הערות, על חלקם אני מסכימה ומקבלת וחלקם לא, קיבלתי ובאמת הייתי משמיטה את 3 השורות האחרונות, בעצם אולי רק את השתיים האחרונות. תראה,ברגע שאני בוחרת לפרסם שיר, הוא כבר לא שלי אישי אלא הוא נחלת הכלל, מכאן שיש לכל אחד את היכולת לפרש אותו כפי שנראה לו ולהתחבר אליו כפי שהוא מרגיש וחווה וכמובן שיש לך גם את הזכות והצורך להעיר ולהאיר (כדאי לעשות זאת עם טעם וענווה) אך כדאי לזכור, לפחות כך אצלי, אני לא כותבת רק על מנת שיגיבו, לא רק למען הפירסום, לא רק למען הרעיון, לא רק למען להמציא תגלית חדשה לעולם, לא רק על מנת להסביר לאחרים, לא על מנת לקבל ציון, אלא על מנת להביע את עצמי, את המתחולל בפנים ואני מחפשת ובוחרת את הדרך הנכונה ביותר לי על מנת להביע אותה, יש שיצרו, יש שינגנו, ויש שיכתבו, אני כותבת. וזו דרך הכתיבה שלי. נכון, יש שכותבים יפה יותר, מרשים יותר ואני נפעמת כל הזמן מהכותבים בצורה, (וגם הם אני מאמינה כותבים קודם כל בשביל עצמם) אך זאת הדרך שלי ואני אוהבת ושלמה איתה. אני מזמינה אותך לאהוב דרכים אחרות של כתיבה, לקבל ולאהוב משהו אחר. ובסופו של דבר מזמינה אותך (באמת) לקחת את הרעיון של השיר שלי ולכתוב אותו בצורה אחרת. תודה רבה! בהצלחה! ***לכל שאר הקוראים של התגובה, יכולתי לבחור לכתוב את התגובה באופן אישי בחרתי אחרת! גם בגלל שקראתי תגובות נוספות שלך, לוגן לוגן, ליצירות אחרות, מקווה שזה מקובל גם עלייך, סליחה אם לא! [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק (כפשוטו כמשמעו)! דרך אגב, ברוכה הבאה למעדון! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לתמימות! יהיו כאלה "שיהרגו" אותי ( המושגים האלה די עדינים בתקופתנו, אבל בכל זאת) על מה שאני מתכוונת לומר עכשיו. אבל זאת דעתי ואמונתי אז, סליחה לכל האלה... די מצחיק אותי לחשוב שיש עוד אנשים שחושבים שאפשר עוד לפתור את הבעיה עם הפלשתינים בדרכי שלום, והסכמים. נראה לי די תמים, ולא מובן. מה גורם לכם/להם לחשוב שזה אכן אפשרי? [ליצירה]
- [ליצירה] טלטולי, זה היה כ"כ במקום! תודה על הארה! מתגעגעת אלייך... [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת דז'וו יש לי דז'וו כשאני קוראת את זה "כאילו" וקראתי את זה קודם.... דנדוש יקירה, אם לא אמרתי זאת קודם, אהבתי את היצירה מאוד! בט"ז תשרי הרגשתי זאת באמת משום מה.... אגב אני חושבת שכדיי שתעשי שורה רווח לפני השורה "עכשיו אני בדרך לחתונה". :) [ליצירה]
