מכל מאהביי השכלתי
וממך יותר מכולם,
כי איתך היה אחרת:
אתה היחיד שנתתי לו רשות (ל...)
היחיד שנתתי לו באמת לראות
היחיד שידע באמת רק לחבק
היחיד שגיליתי לו סודי סודות
היחיד שבא סתם להיות איתי כשהייתי חולה
היחיד שרק רציתי לכסות כל פיסה בו בנשיקות
היחיד שמילא בי חלל
היחיד שדיברנו שעות על גבי שעות על גבי שעות...
היחיד שלקום איתו בבוקר גרם לי לחייך
היחיד שישנתי איתו כפיות
היחיד שהפרידה ממנו גרמה לי להתפרק,
להתכווץ, לחבק את עצמי, לבכות...
כל תא ותא בי מתעורר
רק מלתהות עליך,
פיזית, נפשית, רוחנית
זועק אליך בכמיהה!
לא משנה בכלל,
ששנינו ידענו מראש,
שהקשר הזה
הוא רק אשליה עם תאריך תפוגה.
(אז אני מתגעגעת אליך או רק להרגשה?)
