כל העולם הזה, כולם צבועים, מלאים בגיננוי נימוסים. הפנים צבועות, השפה צבועה, כן גם היא צבועה, בציניות, בכאילו........... איך? איך ככה אנו חיים? איך לאמת אנו מתכחשים? תינוק שנולד, זו אמת, הים אמת. חיות הפרא, אמת, השמים אמת. וביניהם, מה ביניהם? אנשים, פחדנים, שכשהאמת כואבת הם בורחים, מתכחשים לטבע, לפשטות, לעצמם!