אני רואה את הכיכר הומה אנשים. תראו אותה, הקטנה, איך היא עומדת שם באמצע כולם. טיפשה! היא לא מבינה? "הי" אני צועקת אליה, היא לא מגיבה. "זה לא קיים," אני רוצה להגיד לה. אין חום, אין דאגה, תפסיקי לחפש! כאן, את צריכה לשמור על עצמך! טיפשונת! אני מצביעה לעברה, תראו אותה, תראו, מתרוצצת אנה ואנה, מחפשת. מה את מחפשת? טיפשה! אין חום, אין דאגה, די, זה לא קיים. היא לא מקשיבה לי. אוף. אולי אני אקרא למשהו אחר שיגיד לה? "הי" אני צועקת, אני מתרוצצת אנה ואנה, מחפשת, "נו, זה בשביל הטפשה," אין תגובה. "נו, אני עושה משהו טוב, זה בשבילה..." שקט מוחלט. אני מתרוצצת, איפה החום? נו! טוב, התיאשתי. די, אין חום ודאגה, פאסה. היא תמשיך להיות טפשה, תמשיך לחפש. אשה יצאה מכיכר ריקה. היא היתה לבדה.