עַל כֵּן יַעְזוֹב אִיש
אֵת אֲבִיו וְאֵת אִמוֹ
אֵת שְכֵנָיו
אֵת מַכָּרַיו
אֵת חֲבֵרָיו ואת מְקוֹמוֹ
אַך אִשְתוֹ אֵינָה זְמִינָה, (זְמַנִית)
וְהוּא נוֹתַר בָּדָד,לְעַצְמוֹ
רקיע ²³
-
אינני כליל ולא דומה לתכלת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] *. - ? [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך עצוב.... *. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ככה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אל יאוש!!!!!! בסוף היא תהיה זמינה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יפה!אומרים שבסופו של דבר כולם נהיים זמינים אז איכשהוא זה מנחם... [ליצירה]
- [ליצירה] *. - ? [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... תראי, בדיוק כמו שאמרת: אדם לא בוחר איך למות. מי כן? אותו אחד שמשכן אותו במדרגתו 'למעלה'; אותו אחד שבתורתו נאמר "הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן". מקור זה מופיע במסכת בבא בתרא דף י' עמוד ב' , ואביא את הקטע הקודם בגמרא, שאף הוא קשור לעניינינו: רב יוסף, בנו של ר' יהושע, חלה ועלה לעולם העליון. שאל אותו אביו: מה ראית שם? אמר לו: עולם הפוך ראיתי; עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו אביו: עולם ברור ראית. המשיך אביו לשאול אותו: ואנחנו, שתלמידי חכמים אנחנו, מה חשיבותנו למעלה? השיב לו בנו: כחשיבותנו למטה כך חשיבותנו למעלה. והוסיף בנו ואמר: שמעתי שהיו אומרים, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים, הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. כלומר - הקב"ה קובע לאדם כיצד ימות, ומי שמת על קידוש ה', כנראה שהיה זכאי לזה, בין אם הסיבה גלויה לבוחני עיניים ובין אם לא. אמנם חלוקה כמו שתוארה, אם תופסים אותה כיחידאית וכוללת היא פשטנית, אבל חושבני שכוונת הקטע ברורה, וכמו שצוטט - אף נכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק אציין, שה"הרבה דיעות שאוסרים" זה לא איזה דיעות שוליות ודחויות מהלכה, אלא גם בפוסקים הלכה למעשה. אם הרב הנדלר אמר ככה כנראה יש לו על מי לסמוך, אבל אבא שלי [לבעלי המבט השואל - פוסק ומחבר שו"תים בהלכה] למשל אמר שלא נראה לו שזה מותר במצב כמו זה. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר שגיא, הערה קטנה לדבריך, שמהם משתמע שהש"ס מלא במימרות על "רפיסותן השכלית של נשים" ושחז"ל לא החשיבו אותן כבעלות דעה - ובכן, מקובל במקומות מסויימים לחשוב כך, אבל אין להנחה הזאת כל בסיס. (רק דוגמא קטנה מתוך רבות, עיין למשל בברכות פרק רביעי, אצל ר' אלעזר בן עזריה שכשמודיעים לו שהוא נבחר להיות נשיא ישראל, הוא אומר "איזיל ואימלך באנשי ביתי", כלומר "בדביתהו" - אשתו). אגב, בימים ההם (תקופת האמוראים) שרוב התורה נאמרה ונלמדה בעל פה, לא יהיה נכון לייחס משקל גדול מדי לאנאלפבתיות. להפך, תלמידים רבים נכנסו לבית המדרש בקטגוריה זו. לגבי "כל המלמד *בתו* תורה כאילו מלמדה תפלות" נאמרו כבר דברים רבים, ושים לב שלא נאמר כאן "כל המלמד אשה תורה" אלא רק "בתו"; נכון שעיקר הלימוד הוא "ושננתם לבניך", אבל לא היה איסור או מורת רוח על מי שתלך ללמוד בעצמה, ואכמ"ל. לגבי אתה וארוסתך - רק אל תשכחו במצבי דחק מי מצווה במניין ומי לא. :) ומסכים בהחלט עם טל רעות בסעיף ב' של הודעתה האחרונה; עם כל מה שכתבת בשבח המניין, הרי ל"מניין נשים" אין שום דבר מזה כיוון שהן אינן, למעשה, מניין: "מאה נשי כתרי גברי" לעניין יצירת מניין. [ליצירה]
- [ליצירה] צעיר מת אתה בטח איזה ביני"ש צעיר פעור משתמת מאיזה ישיבה בשטחים, שעושה רק שנה וארבע ועוד שואל עד מתי?!!! בהצלחה בהמשך דרכך, עוד יטחנו אותך שם חזק ב12 בני. [ליצירה]
- [ליצירה] דומני שלא רק שאין סתירה בין הכותרת לתוכן, אלא התוכן בא לבטא בדיוק את מה שהכותרת אומרת. "אמת מה נהדר *היה*", ולכן "לשמחה מה זאת עושה". [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, [ליצירה]
- [ליצירה] כיוון שצריך הבהרה, (ההערה שלי די תקועה...) - פשוט גם לאחד השירים שלי מישהו הגיב בכוכבית, ואחר כך ראיתי את זה בעוד מקומות, אז... סליחה על ההידחפות. [ליצירה]
- [ליצירה] רק אציין, ש"מניין נשים" הוא מונח מוטעה, כיוון שנשים אינן להצטרף (או להקים) 'מניין' (זהו מושג הלכתי מסויים). גם הגמרא לא השתמשה במושג "מניין נשים". [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, שוב. מן הסתם הבעיה היא בניסוח שלי, שלא מבינים אותי נכון. לא אמרתי שהתייחסת אלי לא בענייניות. ביקשתי להתמקד בדברים הנאמרים, כי שיערתי שמה שגרם לכך שאתה חושב שאמרתי דברים שלא אמרתי (למשל, שהשוויתי בעניין האנאלפבתיות), הוא הנחה בקשר לדיעותי בעניין. אם טעיתי, אני מתנצל. בכל מקרה אינני רואה כל התנגשות בין מה שאמרת עכשיו לבין דעתי. לפלא לי (וזה מה שגרם לי לחשוב שאתה יוצא מהנחה מוקדמת לגבי דעתי!) שאתה סבור שאני מתנגד בהכרח לעניין הזה. ולגבי "תפילת נשים", לדעתי המושג בהחלט מתאר התכנסות יחד [מיעוט רבים שניים?] של נשים לצורכי תפילה, שזה מה שאנחנו עוסקים בו למעשה. כן, תפילה מיוחדת לנשים. (הרי אין כאן קדיש וחזרת ש"ץ וכו', וגם לא 'עדה' ו'ונקדשתי בתוך בני ישראל'). [ליצירה]
תגובות