עַל כֵּן יַעְזוֹב אִיש
אֵת אֲבִיו וְאֵת אִמוֹ
אֵת שְכֵנָיו
אֵת מַכָּרַיו
אֵת חֲבֵרָיו ואת מְקוֹמוֹ
אַך אִשְתוֹ אֵינָה זְמִינָה, (זְמַנִית)
וְהוּא נוֹתַר בָּדָד,לְעַצְמוֹ
רקיע ²³
-
אינני כליל ולא דומה לתכלת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר אך מרתק ומיוחד בגלל הקישור והיחס המתוחכם למקרא: יצירת ציפיה להסבר ל"על כן יעזוב" המסתיים בהפתעה, והרחבה מעניינת של "את אביו ואת אמו".אולי ניתן לראות גם נסיון ליצור ניגוד בין ה'אי זמינות' תוצר מובהק של המודרניזציה לימי קדם. שיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] *. - ? [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך עצוב.... *. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ככה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אל יאוש!!!!!! בסוף היא תהיה זמינה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יפה!אומרים שבסופו של דבר כולם נהיים זמינים אז איכשהוא זה מנחם... [ליצירה]
- [ליצירה] רק אציין, שה"הרבה דיעות שאוסרים" זה לא איזה דיעות שוליות ודחויות מהלכה, אלא גם בפוסקים הלכה למעשה. אם הרב הנדלר אמר ככה כנראה יש לו על מי לסמוך, אבל אבא שלי [לבעלי המבט השואל - פוסק ומחבר שו"תים בהלכה] למשל אמר שלא נראה לו שזה מותר במצב כמו זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אוהב כוכבית. (עד שהבנתי מה זה...) תגידו "אהבתי", זה יותר מובן וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. :) היית יכולה לכתוב "לאס בגאס" והיה יוצא עוד יותר חמוד... כמו כן, "בן בליעל". סה"כ מחייך בהחלט... :) נ.ב. מה זה נונסנס? [ליצירה]
- [ליצירה] ^ ככה יותר נוח להגיב? בכל מקרה, אני אמרתי את כל דברי לגבי הניסיון להסתמך על סיפור כזה כמקור לעניין הלכתי, לאמר "הנה זה מותר!". ובזה תסכים איתי שעדיפה ספרות השו"ת. (לאמר - אם היה לסיפורים האלה כל חשיבות הלכתית, לא היית צריך להסתמך על עדותו של הדוקטור לעניין, אלא היית מוצא את זה במגן אברהם וחבריו) [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... תראי, בדיוק כמו שאמרת: אדם לא בוחר איך למות. מי כן? אותו אחד שמשכן אותו במדרגתו 'למעלה'; אותו אחד שבתורתו נאמר "הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן". מקור זה מופיע במסכת בבא בתרא דף י' עמוד ב' , ואביא את הקטע הקודם בגמרא, שאף הוא קשור לעניינינו: רב יוסף, בנו של ר' יהושע, חלה ועלה לעולם העליון. שאל אותו אביו: מה ראית שם? אמר לו: עולם הפוך ראיתי; עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו אביו: עולם ברור ראית. המשיך אביו לשאול אותו: ואנחנו, שתלמידי חכמים אנחנו, מה חשיבותנו למעלה? השיב לו בנו: כחשיבותנו למטה כך חשיבותנו למעלה. והוסיף בנו ואמר: שמעתי שהיו אומרים, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים, הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. כלומר - הקב"ה קובע לאדם כיצד ימות, ומי שמת על קידוש ה', כנראה שהיה זכאי לזה, בין אם הסיבה גלויה לבוחני עיניים ובין אם לא. אמנם חלוקה כמו שתוארה, אם תופסים אותה כיחידאית וכוללת היא פשטנית, אבל חושבני שכוונת הקטע ברורה, וכמו שצוטט - אף נכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, מה מקומה של אותה עצימת עיניים? וכי הם עמדו עם הפנים אליכם?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כיוון שצריך הבהרה, (ההערה שלי די תקועה...) - פשוט גם לאחד השירים שלי מישהו הגיב בכוכבית, ואחר כך ראיתי את זה בעוד מקומות, אז... סליחה על ההידחפות. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, שוב. מן הסתם הבעיה היא בניסוח שלי, שלא מבינים אותי נכון. לא אמרתי שהתייחסת אלי לא בענייניות. ביקשתי להתמקד בדברים הנאמרים, כי שיערתי שמה שגרם לכך שאתה חושב שאמרתי דברים שלא אמרתי (למשל, שהשוויתי בעניין האנאלפבתיות), הוא הנחה בקשר לדיעותי בעניין. אם טעיתי, אני מתנצל. בכל מקרה אינני רואה כל התנגשות בין מה שאמרת עכשיו לבין דעתי. לפלא לי (וזה מה שגרם לי לחשוב שאתה יוצא מהנחה מוקדמת לגבי דעתי!) שאתה סבור שאני מתנגד בהכרח לעניין הזה. ולגבי "תפילת נשים", לדעתי המושג בהחלט מתאר התכנסות יחד [מיעוט רבים שניים?] של נשים לצורכי תפילה, שזה מה שאנחנו עוסקים בו למעשה. כן, תפילה מיוחדת לנשים. (הרי אין כאן קדיש וחזרת ש"ץ וכו', וגם לא 'עדה' ו'ונקדשתי בתוך בני ישראל'). [ליצירה]
- [ליצירה] איך מבינים לא נכון. אם אפשר לבקש, הנח את מחשבתך לגבי דעתי בצד, והתמקד רק בדברים הנאמרים. 1. יש הבדל גדול מאד בין "קלות דעת" לבין "רפיסות שכלית". מאד מאד. 2. לא דיברתי כלל על אמירות בשבח נשים. הבאתי דוגמא קטנה כדי לסתור את הטענה ש"לא החשיבו את הנשים כבעלות דיעה". לענייני תורה זה נכון בד"כ רק מפני שלא היו הרבה נשים בעלות דיעה בתורה (ואלה שהיו, בוודאי שהחשיבו אותן! ראה ברוריה וילתא), אבל בענייני העולם? אין לטענה כזאת בסיס. 3. ומכיוון שכך, ברי שהסיבה שנשים לא למדו תורה אינה מפני איסור כלשהו אלא מפני חוסר זמן ו'לב פנוי'. (תוריד חשמל ומים זורמים, גז ותאורה, מכונת כביסה ותנור, מגהץ וכו' וכו', ותגלה כמה שהחיים אז דרשו זמן). ומי שמלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, זה שייך גם היום; זאת המציאות שכשמנסים ללמד מישהו בעל כרחו (סיטואציה אב המלמד דווקא את בתו תורה, כלשונו המדוייקת של המאמר), הוא בוודאי יוציא את התורה לדברי הבאי, ויוכיחו הקשקושים בצד הגמרות שלי בכיתה י', ל"ע. וההבדל בין ללמד בן לבין ללמד בת (במובן של צאצא, לא במובן של גבר ואשה), הוא שללמד בן זוהי חובה גמורה מהתורה, משא"כ בלימוד בת, ולפיכך אי אפשר להימנע מכך אפילו אם יש חשש שהוא יוציא לדברי הבאי. במיוחד ש-עקב הסיבות שנאמרו לעיל לגבי זמן וכו'- היו גורמים נוספים שחוששים להוצאת הדברים לידי הבאי בלימוד הבת. כך הוא גם בתפילין, שהיום כמעט אי אפשר לשמור על נקיות כמו שנדרש, אבל אני מצווה בכ"ז בתפילין ולכן אני מניח אותם, משא"כ באשה שאינה מצווה, ולפיכך אסור לה להניח תפילין מפני העניין של נקיות. אותו עיקרון. 4. לא ניסיתי להגיד שנשים אנאלפבתיות היו שקולות כנגד ת"ח אנאלפבתי, אלא רק להראות שאי ידיעת קרוא וכתוב כשלעצמה לא הייתה מכשול בתקופת הגמרא. (משא"כ בתקופת הראשונים, שעליה בכלל מדברים רוב המחקרים העוסקים בידיעת קרוא וכתוב). 5. ביקשת קיבלת: *תפילת* נשים. ואני לא חושב שיש מישהו אחד בעולם ההלכה שמתנגד לכך שנשים תתכנסנה ותתפללנה יחד. (כל עוד זה לא בא בצורה של 'על חשבון', דהיינו פרישה מהציבור) 6. רן, יש דיעות רבות שאומרות שאפילו בשעת הדחק אסור להתפלל כך. [ליצירה]
תגובות