[ליצירה]
..
כמה הביחד מתוק.
וכמה למדנו להחניק את המר
גם כשהוא רחוק.
להחניק
להדחיק
להשתיק--
אבל לפנות ערב עם חשיכה
כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך
כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע
איך אפשר לא להתגעגע.
[ליצירה]
שבוע שעבר, הרכב נתקע, הבעיה היתה במצבר.
הבאנו קבלים, חיברנו והנענו תוך שניה קצרה. משהו במצבר היה בכל זאת חי עדיין, לא מת לגמרי, משהו קטנטן, אך ההנעה בעזרת קבלים ומצבר של רכב שני, החזירה אותו לחיים....
same same...
נפלא!
[ליצירה]
צעיר מת
אתה בטח איזה ביני"ש צעיר פעור משתמת מאיזה ישיבה בשטחים, שעושה רק שנה וארבע ועוד שואל עד מתי?!!!
בהצלחה בהמשך דרכך, עוד יטחנו אותך שם חזק ב12
בני.
[ליצירה]
רק אציין,
שה"הרבה דיעות שאוסרים" זה לא איזה דיעות שוליות ודחויות מהלכה, אלא גם בפוסקים הלכה למעשה. אם הרב הנדלר אמר ככה כנראה יש לו על מי לסמוך, אבל אבא שלי [לבעלי המבט השואל - פוסק ומחבר שו"תים בהלכה] למשל אמר שלא נראה לו שזה מותר במצב כמו זה.
[ליצירה]
מממ...
תראי, בדיוק כמו שאמרת: אדם לא בוחר איך למות. מי כן? אותו אחד שמשכן אותו במדרגתו 'למעלה'; אותו אחד שבתורתו נאמר "הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן".
מקור זה מופיע במסכת בבא בתרא דף י' עמוד ב' , ואביא את הקטע הקודם בגמרא, שאף הוא קשור לעניינינו:
רב יוסף, בנו של ר' יהושע, חלה ועלה לעולם העליון. שאל אותו אביו: מה ראית שם? אמר לו: עולם הפוך ראיתי; עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו אביו: עולם ברור ראית. המשיך אביו לשאול אותו: ואנחנו, שתלמידי חכמים אנחנו, מה חשיבותנו למעלה? השיב לו בנו: כחשיבותנו למטה כך חשיבותנו למעלה. והוסיף בנו ואמר: שמעתי שהיו אומרים, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים, הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
כלומר - הקב"ה קובע לאדם כיצד ימות, ומי שמת על קידוש ה', כנראה שהיה זכאי לזה, בין אם הסיבה גלויה לבוחני עיניים ובין אם לא.
אמנם חלוקה כמו שתוארה, אם תופסים אותה כיחידאית וכוללת היא פשטנית, אבל חושבני שכוונת הקטע ברורה, וכמו שצוטט - אף נכונה.
[ליצירה]
כיוון שצריך הבהרה,
(ההערה שלי די תקועה...) - פשוט גם לאחד השירים שלי מישהו הגיב בכוכבית, ואחר כך ראיתי את זה בעוד מקומות, אז...
סליחה על ההידחפות.
[ליצירה]
^ ככה יותר נוח להגיב?
בכל מקרה, אני אמרתי את כל דברי לגבי הניסיון להסתמך על סיפור כזה כמקור לעניין הלכתי, לאמר "הנה זה מותר!". ובזה תסכים איתי שעדיפה ספרות השו"ת. (לאמר - אם היה לסיפורים האלה כל חשיבות הלכתית, לא היית צריך להסתמך על עדותו של הדוקטור לעניין, אלא היית מוצא את זה במגן אברהם וחבריו)