למעלה בשמיים, על פיסת ענן קטנה
בקצה גן עדן, יושב לו בפינה
מלאך זקן, עיניו תכול
עשוי יגון, כאב, עצבות ושכול.
יושב הוא וכותב שירים,
עצובים נוגים, חמים קרים.
והוא שולח לי שיר בצבע שחור
ושולח לי שיר עם גופה ועם חור
הוא שולח לי שיר בצבע אדום
ושולח לי שיר, שעולה לגרדום.
אך מידי פעם, כשבגנעדן שמח
והמלאך הזקן צוהל וצווח
הוא שולח לי שיר בצבע ירוק
לזכר פריחה ויופי מתוק
ושולח לי שיר בצבע תכול
לזכר שמיים, מים וחול
ואז הוא נרגע ואוחז במכחול
ומצייר עוד שחור, במקום הכחול.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סליחה על ההקפצה. למיכל שירה וכל מי שלא יודע: סיקריקין=קנאים קיצונים שנלחמו ברומאים בזמן בית שני. [ליצירה]
- [ליצירה] יהוווו! משנינת קמירי לוחות, זהובים; נצעיד העולם! לחיים, בשדות צרצור, צרצרים! במהפכה נמלים, יצעדו; בשמשי עמים, ירגונו! כלי המשחית, ייבולו! וקשקשנים, ישתוקו! עד אשר, יימאס! מלקדוח עד תום; [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד. חחחח. הסוף מעולה, וגם הביפנוכו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב... שהיה עדיף לקטלג את היצירה הנ"ל תחת השם: "שיר-בדיחה". [ליצירה]
- [ליצירה] * שיר אהבה או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף... אני לא אוהב להסביר את עצמי, ובכללי, אני לא נוהג להבין את עצמי, אז תנו לי לשתוק. מצטער, ותודה 'אוהב'. [ליצירה]
- [ליצירה] אוףףףף גרמת לי להרגיש כמו כלב... [ליצירה]
- [ליצירה] מדומני לאה, שכוונת הכותב היא, שהוא בעצם כלום לעומת העוצמה שמוקרנת אליו מפיתולי המדבר. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני מרגיש לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ'צי רגע רגע, מה זה פרץ רגשי הנחיתות הזה: "ולי אין טלית ואין לי מה שיחצוץ" האם אני שומע פה נימת טרוניה כל שהיא? בתור בן, מזוית ראיה אובייקטיבית, לטלית אין שום אפקט של חציצה ביני לפגמי העולם הזה, הכל תלוי בכוונה, לא בטלית. מה שכן, אפשר להתכסות בה במוסף, שלא יראו את הדמעות. ולגבי השיר עצמו, אל לי להצטרף אל כרוניקה של תגובות ידועות מראש. [ליצירה]
תגובות