וכשהלילה ירד
נתעטפתי בשמיכה של בדידות
אז שרתי לה שיר נוגה
וחבקתיה באומץ
וזרועותיה הקרות
ליטפו אותי במבטם
ופיתונו להפיג בכאב.
רדתי עם הלילה כעולל
וכזאב ייללתי
עד אשר בא הבוקר
וקראתי, כגבר
ונתעטפתי בשמיכה של התחדשות
ושרתי שיר שמח
ודחיתיה בשאט נפש
וידיה נצטמקו
התאבנו על עומדם
ורווח לי והפגתי הכאב.
בא הבוקר והנצתי בו
וכלפיד ניצתּי.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שמיכה כמגן, עד יבוא לפיד הבוקר !!!! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. ההתחלה של השיר קרה, למרות שמדובר בה על התכסות בשמיכה, ובסוף השיר יש התלהטות של חום ודווקא בה אתה מוריד את השמיכה... צליל של תקווה. כי בסוף חייב להיות טוב. מה שטוב זה שאתה אקטיבי בשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] "דופק - זורק" שכזה? "כגבר"? התעצבתי. ערב נעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוףףףף גרמת לי להרגיש כמו כלב... [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד. חחחח. הסוף מעולה, וגם הביפנוכו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך רב חסד. בעל הרחמים. בזכותך המסך של המחשב שלי עוד נקי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב... שהיה עדיף לקטלג את היצירה הנ"ל תחת השם: "שיר-בדיחה". [ליצירה]
- [ליצירה] יוו איזו בלדה. חבל על הזמן. כשרון מבוזבז אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך? מאיפה צצה הקרירות הזו איש? חמוד בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יוליך. ייקח. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקלטתי, למה אתה מתכוון... עדין לא החלטתי מה זה יותר: מגעיל או מצחיק. קבל חה חה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף... אני לא אוהב להסביר את עצמי, ובכללי, אני לא נוהג להבין את עצמי, אז תנו לי לשתוק. מצטער, ותודה 'אוהב'. [ליצירה]
- [ליצירה] מדומני לאה, שכוונת הכותב היא, שהוא בעצם כלום לעומת העוצמה שמוקרנת אליו מפיתולי המדבר. לא? [ליצירה]
תגובות