וכשהלילה ירד נתעטפתי בשמיכה של בדידות אז שרתי לה שיר נוגה וחבקתיה באומץ וזרועותיה הקרות ליטפו אותי במבטם ופיתונו להפיג בכאב. רדתי עם הלילה כעולל וכזאב ייללתי עד אשר בא הבוקר וקראתי, כגבר ונתעטפתי בשמיכה של התחדשות ושרתי שיר שמח ודחיתיה בשאט נפש וידיה נצטמקו התאבנו על עומדם ורווח לי והפגתי הכאב. בא הבוקר והנצתי בו וכלפיד ניצתּי.