איך עָבָרֵנוּ מתרחק,
טרדות הזמן כמעט השכיחו
את נעורינו, אשק חיק,
כרי הדשא שהקריחו.
טרדת כובדו של המשא,
סיחרור הסֵחֵר והמֶכֶר,
ודאגות הפרנסה,
וימי השכול וימי הזֶכֶר.
נבוא עד ערב, אשת חיק
אל סף מלון דרכים רוגע
וסף בכייך המצטחק
אל סף בכיי יתגעגע
ואז, עם לילה נתמכר
לזכרונות באמתחתינו
מעל - רקיע משכר
ואדמה ברוכה- תחתינו
והעבר המתרחק,
אשר טרדות הזמן השכיחו
יצמיח פתע, אשק חיק,
כרים של דשא שהקריחו
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] אווווווווווווווווווו כמה יפה, אמיתי, אופטימי, אוהב. אשריכם! התרגשתי כמעט עד דמעות. מוסיפה לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! איך אתה מבטא תמיד את הרגישויות הכי עדינות של החיים, במבט בהיר ומדויק כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור טיפיקלי של זוגיות כך זה באמת, אני בטוח [ליצירה]
- [ליצירה] --- ככתוב ב"אבטיח"- שיר קטן - השיר הלך! כי אני אוהב אותך.... כרגיל אורנה- מושחז ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- לתשומת לבכם! מי שמגלה מה מסתתר מאחורי הנונסנס הזה- שלא יגלה לכולם. שרק יודיע שעלה על זה וישלח מסר אישי אם הוא רוצה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אין צורך לבקש סליחה. להיפך! עשית לי פרסום חינם על כל הסדרה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אל תעירו ואל תעוררו: צר לי לומר זאת - אך ברגע שמי מאיתנו יגיע לקרסוליים של הבנת עומקו האמיתי של שיר השירים, ניתן יהיה אולי לעשות כאן השוואות. עצם העובדה שהנושא (שיר השירים) הועלה כאן בהקשר של שירה אירוטית או סמי-אירוטית, מראה רק כמה רחקנו כולנו משלמה המלך. ואשר לעצם העניין- לטעמי שירה אירוטית פוגמת לא רק בטוהר השירה אלא גם בטוהר ה"אירוטיות". נכון- אם מחפשים טוב, רמיזות אירוטיות ניתן למצוא גם אצל ביאליק ואלתרמן ולאה גולדברג, אז איפה הגבול? הגבול לדעתי הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - מי שלא מחפש - לא מוצא. ואם מוצאים בלי לחפש? מתעלמים וממשיכים הלאה. הייחוד של היהדות הוא שהיא מציבה גבולות וסייגים כי אין אפוטרופוס לעריות. מי שבכוח מנסה לצוד נפשות לתוך שטח B ו"להזמין אותי להתמודדות" לא יקבל את ברכתי, ולא בגלל שאני "גולש רגיש", אלא בגלל שהוא כופר בעצם הקונספציה של "עשו סייג לתורה", שאני שומר לעצמי את זכות הבחירה לדבוק בה. ולא- אני לא מצדיקי הדור- כבר קראתי גם הרבה רפש ברשת - אלא אדרבא - מי שנכווה ברותחים - נזהר בצוננים וזוהי התורה כולה על רגל אחת. ובמידה שתסלחו לי על הפרסומת- אני מפנה אתכם לשירי "יריד הכזבים" המרמז בין השאר לאותו נושא אבל מההיבט הקולנועי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיצטרפו כולם, זה טוב! אני, ממזר, ממש לא סנוב, וזה לא מקומם אותי אם קצת חורזים בעגלתי. אגב- מזל טוב! יא- בא- יֶה! אתה בכלל מזל אריה! (זכוּר לנו ממזר קטן איך התחזית לסרטן!) אגב מרב (אתה זוכר?) מזל אריה...ולא אחר! . [ליצירה]
- [ליצירה] הפנקס פתוחה?(-: [ליצירה]
- [ליצירה] --- עוף יקר- אני לא בדיוק בניש, אז מי זה הגריד שכתב על זה ספר שלם. הגריד היחיד שאני מכיר- הוא (אוי לבושה) שומר הקרקעות מהארי פוטר... ואגב, איזה ספר בדיוק הוא כתב ואיך זה מתקשר לשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי מאוד - אבל שאלה לי - מה זה כפתיי כוכבים??? ואולי התכוונת לחפתי כוכבים??? [ליצירה]
- [ליצירה] פוגעני - לא. מקאברי - כן, אבל סלחתי לך כבר מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
תגובות