רק הודות לצבא האדום העם הסובייטי נִיצֵחַ!

גם בחזיתות מלחמת האזרחים;

גם במלחמה מול הנאציזם.

החייל הסובייטי נלחם בגבורה בקולצ'אק ובדניקין;

ב-41 עמד ולא נשבר בהגינו על מוסקווה וקייב.

תופת של קרב-סטאלינגרד

אותו לא הרתיעה;

תחת תלאות מצור-לֵנִיְנַגרד לא קרס.

מי מפרץ-סֶבַסְטוֹפּול לאומץ-ליבו הריעו;

עד גדות-הַוִויסְלָה והרי-הטַאטְרִים עוז-רוחו פרץ.

תהילתו כצפריר רענן נשבה בחוצות בלגרד וּוִינָה;

פראג ומינסק אמרו לו תודה.

גם וילנה וריגה

שמחו על הסרת עוֹל-הנאצים;

אך היום התקופה היא שונה.

ברחובות אותה ריגה תהלוכת אס.אס. צועדת;

בקייב שב-43 חגגה את השיחרור מהמוות,

מעניקים למשת"פי-הנאצים אותות-הגבורה.

אך בוא-יבוא היום כשדינה של ההיסטוריה יכריע,

בידי מי הניצחון ובידי מי הבגידה.

גם עמי-אפגניסטן וּוייטנאם זוכרים את העזרה הסובייטית;

כאשר תחת האש הטאליבנית

החייל הסובייטי בנה בתי-ספר ומוסדות-חינוך.

כאשר בהררי-קַאנְדַהַר סיכן את חייו בשומרו על הסוציאליזם,

נשרף בפגזים אמריקאים משל בכור-היתוך.

האנושות המתקדמת זוכרת ולא שוכחת

את עלילות גבורתו של הצבא האדום.

גם בהתפרץ מהפכת אוקטובר העולמית

הכל יראו כנר לרגלם את המהפכה הסובייטית;

קולה של ברית-המועצות לעולם לא יִדוֹם!