לו נוכל להזרע שוב מחדש
להיטמן, להיספג בתוך האדמה נאחזים
מתקפלים עובריים, ראשנו בין ברכינו כמתפללים
לו נוכל כך לאגור כוחות, להיטען
לאסוף את עצמנו
לקראת טיפות ראשונות של גשם מבשרות
פריחה מחודשת.
[ליצירה]
.
ובאמת ההווה הוא רק הרף עין, ומה שהוא ממשות הוא העבר והזכרונות שחיים בנו תמיד. כל רגע הוא חסר ממשות אם אינו נשאר חרוט בזכרוננו למשך הרגעים שיבואו.
משחקי המילים מוסיפים הרבה (אטי-אתי).
"מפרפרים" הזכיר לי שיר נשגב של יאיר שגיא על התפתחות השלבים מגולם לפרפר (לרוץ לחפש ולקרוא);
והעפר - סוג של אסוציאציה - מתחבר לי ל:
...כמה מים צריך להוציא מן העפר,
ולכסות כשקר ולנחם כשנשבר
ובסוף נגמר, ובסלע נשארים קוי מתאר.
(ציטוט חופשי מהזכרון, מה שמראה על כמות הפעמים שקראתי את השיר הזה...)
[ליצירה]
.
הקבלה יפה בין אדם לספר תורה. בהקשר הזה: שמעתי בשמו של רב גדול (שכחתי מי) שהיה נוהג לקום בפני תלמידי חכמים ונזף על אלו שלא מקפידים בזה, אך מקפידים לקום רק בפתיחת הארון, באמרו שזה אמנם ספר תורה - אך אלו ספרי תורה חיים, ולכן מעלתם גדולה אף מס"ת.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
.
הייתי חייבת להוסיף שזה מצטרף לי עם זלדה:
ואיקץ והנה הבית מואר
ואין איש אתי בבית
ועצב כזה
וצער.
והלא שמחת השמש דבר יום ביומו
והלא הר
והלא אש.
הוי
היופי נתקע כמו סכין בלב.
תגובות