שכם
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בא ארצה יהיה נחמד... בארץ ישראל אין השגחה של כוכבים או מזלות, "עיני ה' אלוקיך בה", נשמח אם תבא... [ליצירה]
- [ליצירה] הרשו גם לי להזמין לכירה שניצל טוב עם ירקות מאודים. באמת נשמע מגרה. שאלה קטנה- מה זה הפאשיזם, והאם עדיין לא נותנים לו דרוך? וסליחה על הבורות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב.. יפה, כתיבה סוחפת. למרות שלא ממש הבנתי, (אולי גם לא ממש ניסיתי?) ולמרות הכותרת שקצת הרחיקה, ממש אהבתי. פשוט לעבור על המילים, למשש את התחושות, זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה וברשותכם, אני הדל גם אצטרף למעגל, ולא שיש לי מה לומר אולי הטעם קצת נגמר, אחרוז לי עד הסוף המר ואתיחס למאמר. אתה בשירתך כתבת סיפור ילדות (ספר לסבתא) עלי חייל אשר נחמס נבזז, נשדד ונהרס, בהלקח ממנו תוף במעבר שעל החוף אכן, סיפור עגום, אומר, אך יש כאן עוד איזה דבר וסלח לי אם אכתוב מוסר, זה רק אני המיוסר סיפור זה הוא סיפור כמיהה, לתוף חסר, להגשמה, רצון לבא לידי שלם אך לא רצינו לשלם... אנחנו אשמים בכך, הכסף כביכול נחסך אך האמת העגומה עכשיו עצוב על הנשמה. כי לא נתנו לה יותר כי העדפנו לוותר על עוד קצת עומס, עוד משקל בחרנו בנוחות, בקל עכשיו נותרה הנשמה כל כך תלושה ושוממה רק שני מקלות כל שנשאר, מזכרת מימי עבר, של תוף גדול אשר אבד אך לא עזבה תקוה לעד נותרו רצון וזכרון, השיר מראה שיש חזון, אם תאמין שיאוש אין, אזי תוכל גם לתקן... סליחה אם את השיר הרסתי ובין המתדיינים נכנסתי, פשוט עברתי בסביבה -האוירה פה חביבה- החלטתי שפשוט אכתוב, מה שיצא, אם רע אם טוב. הרבה הצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הציני: אפילוג: פסיכולוג הוא לא מטה קסמים, כמו שאמרה האמא, אבל יש דברים שכן יכולים לפתור בעיות בין רגע. במפקדה תת קרקעית בעירק שוגר באותם רגעי שיחה טיל סקאד אשר שם קץ לבעיותיהם באחת. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הם שתקו בגלל... שהם פשוט היו מאושרים על כך שהם בארץ. משום מה כל המהפכנים, המורדים, לוחמי החופש והשויון נראים לי כל כך אנשים של יאוש. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות; יש מה לתקן, לא אכחיש, אבל גם יש כל כך הרבה על מה לשמוח, באמת. זה שאנו כאן בארץ, עם ממשלה שלנו (כבוד!), ואנשים כל כך טובים, זה דבר שהרבה דורות של גלות חלמו עליו. יש לאן להתקדם, אמת, אך לא מתוך כעס, כי אם מתוך חדות יצירה. נסה זאת, הו שמואל יקירינו! הרבה ברכה ורוב טוב! החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שהחלטתם לפתוח פורום על קישון על גבי הסיפור שלי. או שהוא באמת לא ראוי לתגובות? טוב, אז לא חשוב... תמשיכו. [ליצירה]
- [ליצירה] אינך צודק, הו גאיוס! אינך צודק, אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו. אכן, שיר עצוב ונוגע ללב! ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות! קורא אף אני לאיחוד הכחות- מול אויב משותף, ולא מול אחים. !! האויב הערבי נגדנו נלחם! היזהֶרוּ! אל תרבו, בפירוד, סכנה! בברכת "וחרבי תאכל אויב", נקמות וכל הכרוך, יצחקוס אריוס, טריבון, מדינת יהודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושב שקצת הגזמתי כל הסיפורים של או. הנרי. הוא פשוט ענק בזה. לגבי כאן- הסיפור "אחרי עשרים שנה". ותודה על התגובות!! [ליצירה]
תגובות