שכם
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד זה ממש ממש יפה אהבתי. נראה כאילו הסיפור הזה התרחש באמת. עקבתי לאורך כל הסיפור אחרי דברים שהרגשתי אני, ומאוד הזדהיתי. ומשפטי הפתיחה והסיום, פשוט יפה. ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים. ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים. יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים) ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח. אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות. משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף. "וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן) [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להגיב ראשון על יצירה כל כך מוצלחת... ממש ממש מוצלח. נהנתי מאות. מי יודע, אולי עוד יגיע אי פעם הקטע של "עתה עתה בני חורין בני חורין..." [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אפשר לעשות גם הזמנות הפוכות? אהפתי מאות... נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה רבה לכם, על התגובות. ממש לא הייתי בטוח לגבי הסיפור הזה ועד כמה הוא מובן, אבל אחרי התגובות... ורציתי להוסיף תודה לאברם לוי שלמד איתי את הסוגיה (כתובות יד עמוד א' והרש"י שם), תודה, אברם! ו שוב תודה לכולכם, ושבת שלום על הדרך. או שבוע טוב. אולי אפילו לילה טוב... החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... והקשר, מה איתו? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מסקרן... בטח כואב לראות ולצפות ברשעים האלה ולא לעשות כלום. לא אתה, מישהו שם, מגבוה, שיתן הוראה לחיילים שם בבסיס ליד למחוק את רמאללה. הם שם בטח צוחקים עלינו- יודעים שאנו צופים בהם, אבל מלאי שלוה, הרי לא נעשה להם כלום... כמה אירוני. התפקיד שלך- "מגן ולא יראה", בתור אדם דתי, להחדיר כמה שיותר, איפה שאפשר, את התודעות האלה. שרמאללה שלנו. שהיא עוד תהיה יהודית. שאסור לטפח אויבים. בשיחות עם פעילים אחרים, בכתיבת התצפיות, בדפי המשוב, בצורה חכמה ככל הניתן. לאט לאט זה יחדור, בע"ה. אולי נראה גם משהו טוב בשירות הזה, ולא שאני מזלזל במה שעושים עד עכשיו, העניין הוא שאתם לגמרי לא בכיוון הנכון. או שאולי אתה בעצם מרכז ושמאלה? יש גם 'דתיים' שמאלניים. לא הגיוני שיתנו לימניים להכנס. שאלה כאחד מבפנים- אולי אתה יכול להסביר את הסיבה להמצאות "מחלקה יהודית"? סליחה אם סתם העקתי, באמת מחכה להמשך, הרבה טוב ואור, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מה ראית בטלויזיה ומסתבר גם שזה לא כלל גרוגרות שסועות, אבל אתה מאשים האשמות כבדות. אתה כותב דברים רעים על אנשים טובים. לא צדיקים, אולי, קצת אנוכיים, יתכן, אבל כדי לכתוב מה שכתבת, צריך דברים מבוססים. [ליצירה]
תגובות