היה שם חדר. ובאמצע החדר - מיטה. על המיטה אני שוכבת מכוסה בלבן מכפות רגלי עד לראש. שלווה דממה בחדר. אין קול. והנה החדר מתחיל להסתובב סובב סובב מסתחרר כמו גלגל ענק בלונה פארק מסתחרר עוד ועוד עוד ועוד כמטורף ועוד ראשי אינו כואב. לאט לאט מתחילה נשמתי השקופה לצאת מתוך גופי עולה למעלה לאט החדר מאט סיבובו, מותש. גופי נשאר במקומו דומם נשמתי מרחפת מעליו. נוח גופי בשלום על משכבך כשתצא הנשמה מהחדר הזה ירגע החדר ויחזור לקדמותו. שלווה גדולה תעמוד אז בחדר. האנשים לא ידעו שהחדר הסתחרר כל אותה העת. הם יכנסו כרגיל עד שיבחינו ויזדעקו: היא מתה.