צריך לפתוח פתחים לאיוורור
בנפש הקודחת
חלון אל טוהר השמים המכוכבים
לתת לכל המחשבות לשקוע
לתת לסיבוכים להפרם כמו מעצמם
להתרוקן.
אולי הרוח תלטף אותנו
באויר הקר הנוגע
אולי נהיה יחד ונשמח
ונִשַלֵו
[ליצירה]
.
הקבלה יפה בין אדם לספר תורה. בהקשר הזה: שמעתי בשמו של רב גדול (שכחתי מי) שהיה נוהג לקום בפני תלמידי חכמים ונזף על אלו שלא מקפידים בזה, אך מקפידים לקום רק בפתיחת הארון, באמרו שזה אמנם ספר תורה - אך אלו ספרי תורה חיים, ולכן מעלתם גדולה אף מס"ת.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הרעיון עבר בצורה חזקה. ועם זאת, קצת עוכר שלווה: אבל איפה את באמת? אני מתכוונת, באמת הכי פנימית - חייב להיות מקום שהוא יותר, לא ? כי איך את רואה את החיים הלאה, נגיד זוגיות ומשפחה, עם הפסיחה הזאת על שתי הסעיפים?
סתם תהיות. כתוב טוב.
[ליצירה]
עוד תגובה
בניגוד לדעות כאן, אני דווקא בעד הביטוי "איזו מתוקה". הוא מוסיף לשיר חן ומתיקות ומתאים מאד לאוירה הכללית. דוקא ביטוי כמו "אהבת נפשי" ישמע כאן פרודי לגמרי.
ואל תקשיבי לממזר פרחים, הוא מוריד את כל ההזיה המתוקה הזאת ודורך עליה בלי רחמים. הי, זה שיר ולא מאמר שאמור להיות הגיוני ושכלתני!
מה שכן - הייתי משנה מילה אחת בשתי השורות שמופיע בהן השורש "חרק" (הדלת תחרוק...ותיפתח בחריקה) כי זה קצת חוזר על עצמו.
ושוב - זה יפה כל כך.
[ליצירה]
שיר טוב וחזק
הזכיר לי שיר של רועי זמיר מאתר זה, שיר שנקרא "קרבות בודדים". רוצו לראות. אם כי לדעתי האתגר הגדול בחיים זה לדעת לשלב את שני המישורים - הרוחני והארצי - שהרי בני אדם הננו, לא ככה?! והאדם מורכב מחומר ורוח שמטרתם לצעוד יחדיו.
אז אפשר לכתוב שירים על חוסר הצלחה בשילוב הזה, אבל אני מקוה שבחיים זה יצליח יותר...
[ליצירה]
תגובה בחזרה
לאש יוקדת - לא צריך להבין את השיר כפשוטו. מוות, כידוע, הוא לא דבר פשוט ויש בו רבדים ופיתולים... לא התכוונתי לתאר מוות רגיל של אדם אלא יותר את היסורים שלו ושל נשמתו ואת הניגוד מול שאר האנשים בעולם.
וגם ברובד שבו יש אכן תיאור של מוות, בטח במציאות מבחוץ זה נראה אחרת, אבל התיאור הוא פנימי דרך עיניו של האדם שחווה אותו ולכן זה נשמע לך מוזר אולי.
ואיש אחד - אהבתי את הקישור שעשית.
תגובות