אני מביט בעיני השקד... ותוהה של מי אתה ילד באמת? מי שתל אותך בזרע פורענות מי הסיר ממך כל אחריות? כי אני... אני דואב מאין אונות. שוכב על המיטה פותר תשבץ מושבע... פותר היטב לא משאיר משבצת ריקה שואל... איך שובצת בחיי אתה? פגישה מקרית בין זרע וביצית חיבוק... ליטוף התחברות כה מיידית חלוקת התא לשניים, ארבע וכפול ואני... עוד לא יודע כלום. ואני מביט בעיני השקד... נחבא בכרס הגדולה נרקם ברז התחבולה, והמשבצת הריקה נשארת יתומה. אני דואב... כואב את אין אוני וחס עליך עוללי אך לא... לא אתן לך את שמי. שלום עיני שקד.