הים גורם לך לכתוב. גם כשאת בבית, את רואה בעינייך את הים וזה גורם לך לכתוב. גובה הגלים כקצב כתיבתך, סוער, קוצף ליבך. וקרוב לשפת הים את אוספת את צדפי מילותייך החול עוטף את שורותייך סביב מחברת אחת עמוסה. את מביטה אל הכחול ומהרהרת בתחכום מזויף על מהות היקום ועל הכאב שסובל הדף הלוואי שהים יקבל בשתיקה את שכתבת אל שובר הגלים. ואת, קרוב לוודאי לא אוהבת בכלל את הים זה רק הצורך שלך לכתוב.