את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אקטואליה מחורזת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עדשים=עדים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מסרים קשים בשפה כה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש איזו משנה האומרת כי ברגע שכורתים אילן, נזעק קולו מקצה העולם ועד קצהו. שירך הולך ברוח זו... ח.ח [ליצירה]
- [ליצירה] זו שפת בין השיטין המסתתרת בין השורות ומצפה לפרשנות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בריחה, תובנה והעלאה על הכתב אהבתי את היומיום של שירך [ליצירה]
- [ליצירה] כואב לראות ביגונם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חזן חזן. הרבה מנגינות חזנות נלקחו מתוך אוצר הרומנסות הספרדיות ושולבו ברפרטואר: אבן מאסו הבונים צור משלו אכלנו כתר יתנו לך בואכם לשלום לכה דודי [ליצירה]
- [ליצירה] לא אסגיר צער במוצא שפתיי כמה עדין , כמה רגיש [ליצירה]
- [ליצירה] המילים הכנות על השולחן [ליצירה]
תגובות