את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- אהבתי, ! [ליצירה]
- [ליצירה] ידיד נפש אב הרחמן. "כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר אל הרחמנים" [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי. מעניין וטוב שכתבת את שעל ליבך [ליצירה]
- [ליצירה] יא פלוס :-) יכול להיות שבתת מודע יצא שכתבתי על נושא דומה (שיר פרטי) אגב- כאן מופיעות יצירות שלי משנת 2002 ואילך. את מוזמנת לבקר (לא רק באלו על זהר ארגוב) בברכה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חברתי מעניין מאוד. בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה בסלע! [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזו האנשה מקסימה :-) מצחיק וחביב [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה עם סיום יפה [ליצירה]
- [ליצירה] דיק לוש צודקת, יש אווירה אלתרמנית, מן שיר של יום חורף שכזה,עם ציוריות לא שכיחה [ליצירה]
- [ליצירה] ציורי, יפהפה. יש בו קו שמתחיל מההתחלה ומסתיים בסוף כמו חוט השני העובר בין מילה למילה. [ליצירה]
תגובות