את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לב האבן במקומו עומד עלטה מקום כסאו כנד יעלה עת יפשיר אל נהר בארץ חמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן רעות, זה לא שיר ימי ביניימי מובהק, אך יש בו מרוח השירה שם [ליצירה]
- [ליצירה] --- פסוקי תפילה שלובים בהרהורי קדושה קמים ועולים בנוף הפתוח לקבל את פני הכלה אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- רב תודות על המשוב וההארות תבורכי [ליצירה]
- [ליצירה] --- עמדת על הראש? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ו- מזל טוב לירושלמי ושלי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מילים שאומרות כל כך הרבה!!! חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] ---- בסיפור "פינוקיו" ידידו הצרצר ג'מיני היה קול מצפונו של פינוקיו, אולי גם כאן הצרצר הוא קול פנימי יפה [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב למדי. מתואר בצורה עצמתית על ידי נשמה יצירתית עצמתית [ליצירה]
- [ליצירה] --- פאפאיה כפרי מתנשא :-) מעניין ומרנין. [ליצירה]
תגובות