היא בשמיים ונוגעת באדמה, הצבעים שלה משקפים את מצב רוחה. נכון - זקוקה היא לשמש לרוח ולמים, אך מהות הקשת נובעת מתוך עצמה, וכלום לא פוגם בקמירות גופה. ואתם - אל תאמינו למראית-עין היא לא כפופה, קומתה זוקפת בשוך כל סערה. רק היא יכולה לגעת בירח, שם למעלה. כשהוא מלא או שחור או בפאזה משונה. כי מחוגו של הירח היא הקשת בשמיים, בשבילו אחד הם - ולא שניים. ... מה הוא שמך? - שאלתי בפגישה הראשונה. בשבילך אני קשת, אמרה ולא הרכינה ראשה.