כחרמש אחר קציר
נתליתי על מסמר
במחסן הכלים,
ממתינה לגשם הדמעות
שילחלח אדמה מבוקעת,
לרוח הטובה שתבזוק זרעוני פיוס,
לעדר שיגלוש מן ההרים
להטיל גללי דשן,
לשמש שתתיך ותצרוף את הסיגים.
בקיץ אחליק מהמסמר
אל השדה,
ואקצור
שוב
רוח.
[ליצירה]
ילד יקר שלי
כשקראתי את שירך, קפץ לי באופן אסוציאטיבי שירה של רחל המשוררת שמתאים לתוכנו של שירך:
כוחי הולך ודל-
היה נא טוב אליי, היה נא טוב אליי!
היה לי גשר צר מעל לתהום תוגה, מעל תוגת ימיי,
היה נא טוב אליי, היה נא טוב אליי! היה לי נפש מח
היה משען ללב, היה אילן מצל על פני מדבר שממה.
היה נא טוב אליי! הלילה כה ארוך, השחר כה רחוק.
היה לי אור מעט, היה שמחת פתאום.
היה לי לחם חוק.
ומכיוון שכך, נעלמו מראשי מילותיו של ביאליק
ששרך מכוון אליהן.
ושאתה מצוין, כבר אמרתי?
[ליצירה]
מסר, רן, מסר...
שיר נפלא, גם אם לא היית אומר באופן מפורש את המסר בסוף. יש לתת לקורא לאינטלגנטי לנתח בעצמו ולהגיע למסקנות משלו.
בכל אופן- יפה מאוד.
תגובות