לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
תגובה
הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס...
כתוב יפה.
[ליצירה]
לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
.
השיר חזק ומרשים מאד.את יוצרת ייחודית ומוכשרת מאד ואני רצה לקרוא כל שיר חדש שלך, ואף פעם לא מתאכזבת.כתיבה מיוחדת וזוית הסתכלות מקורית.במיוחד טובה לי השירה הנשית כל כך שלך, שנותנת פן עמוק ומיוחד לכל מיני חוויות נשיות יהודיות.
לגבי השיר הנוכחי: הסוף חזק מאד.אבל לא הבנתי בקטנותי את העניין של התהפכות המינים - מה זאת אומרת שהוא מברך על הנרות?של מי הנר שאנו מתפללים שיכבה?יש מצב להסברים קצרים או שזה לא לענין?אני אשמח בכל אופן...
[ליצירה]
אהבתי מאד,התחושה הלא מוסברת הזאת של כמיהה אליה...(ברוך השם אתה אחרי זה)
אהבתי: "סוג של השלמה שלא קרמה פגישה חזותית"
וגם: הבאסים שהם פעימות של לב העולם. פעם הייתי בשיעור ושמעו באסים ממסיבה,אז הרב אמר: "תשמעו - קול דודי דופק"...
תגובות