לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
תגובה
הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס...
כתוב יפה.
[ליצירה]
לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
וואו
חזק ומאד עוצמתי! אני לא אצטרף לדיונים המלומדים שמעלי, אבל רק רציתי לומר שהשיר נגע בי מאד - למרות שמעולם לא שמרתי/נסעתי בשבת, אבל בכ"ז אתה מצליח להעביר את התחושה חזק מאד, כך שכל מי שהשבת חשובה לו מזדעזע.
הכלה כדימוי לשבת - מדהים. כנ"ל התאונה, וגם הסוף המאשר "זה מבצעי" - עשית זאת, אין מה להגיד.
שכוייח.
ותודה לערוגה על שהפנה את תשומת הלב למשחק של "הכלה"- "הקלה". זה מוסיף מאד.
[ליצירה]
[ליצירה]
תגובה בחזרה
לאש יוקדת - לא צריך להבין את השיר כפשוטו. מוות, כידוע, הוא לא דבר פשוט ויש בו רבדים ופיתולים... לא התכוונתי לתאר מוות רגיל של אדם אלא יותר את היסורים שלו ושל נשמתו ואת הניגוד מול שאר האנשים בעולם.
וגם ברובד שבו יש אכן תיאור של מוות, בטח במציאות מבחוץ זה נראה אחרת, אבל התיאור הוא פנימי דרך עיניו של האדם שחווה אותו ולכן זה נשמע לך מוזר אולי.
ואיש אחד - אהבתי את הקישור שעשית.
[ליצירה]
הי,
אני לא מבינה מה הבעיה להגיב על תוכן של יצירה. משהו לא היה נראה לי אז אמרתי. אז זה נשמע קצת דוסי מעצבן אבל זאת האמת שלי. תעמדו בזה, כן?!
וחוצמזה, לא התכוונתי ח"ו לפגוע באופן אישי; ההערה כוונה ליצירה כיצירה ולא לסיפור האמיתי ולחיים של מי שכתבה. התיחסתי ליצירה ולא לביוגרפיה (למרות שזה סיפור אמיתי, אבל שם של יצירה לא מחייב היצמדות למה שהיה ואולי זה רק בסיס ליצירה, מאיפה לי לדעת)
תגובות