עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
באפלת הכיבוש? האמנם ישנה תעשיית ממתקים ובאפלות תחת כיבוש? בדקתי ומצאתי שאכן זה כך:
יש חברה מצויינה ואדירה בעלת כבוד פלסטיני אדיר ומוניטין עוד מימי המלך פרוק קדומי -אל שמלך בפלסטין בתקופת השושלת האטרסוסכזחלית וייסד את סילבנה רמללה.
[ליצירה]
טל
תודה על המשוב!
זה שהן עברו את השואה, לא מצדיק. אבל איני חושב שזה קשור, משום שהיו ניצולי שואה רבים שעבדו בהוראה והעמידו דורות של תלמידים למופת ולתפארת, ללא אלימות מיותרת.
זה עניין פרסונלי הנע מאדם לאדם החל מסיבה של חינוך שהמורה קיבל בגולה או בדור הישן, חינוך שחלקו התבסס על עונשים גופניים וכלה בסיבה שהאדם עצמו הוא אלים מטבעו.
לדוגמה -המורה הזו לא הייתה ניצולת שואה, אך טבעה היה לפתור דברים קשים בצורה לא מקובלת בהסתמכה על כך כי תלמידים בני שש לא מכירים מסגרות אחרות וכי הוריהם (בני דור העליות של שנות החמישים והשישים) לא מכירים מסגרות חינוך אחרות.
תגובות