עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקבלה יפה בין מערכת הכוכבים למערכת הצדק ומאזני המשפט [ליצירה]
- [ליצירה] --- מחד -פסגה כשיא ההצלחה והקריירה מאידך -פסגה כחוד שפיצי שיש בו מקום רק לאדם אחד רעיון!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזו סימפוניה - נעה בין העבר להווה. תל אביב וממנה אל רחבי הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] וקהילות היהודים בשממונן ולא ידע איש את גודל אסונן, הנה בריסק דליטא האבלה וגרודנו,פינסק ועוד קהילה ובורות המוות סביב כאלף עדשים יעידו על הרוצחים שהשמידו וקול זעקתם שלא דמם הו ארץ אל תכסי דמם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ובעל עוצמות רגש בלתי נדלות [ליצירה]
- [ליצירה] טח טח טח האורורה בצעד ובמבטח נישא כפינו תל אביבה אל שכונת התקווה וסביבה. לא נצביע ליכוד נלגום מחיה נאכל מעקוד נלך בהמוננו לקלפי הנדרש ובגאווה נצביע חד"ש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ישראל ופלסטין תולדותיהם כרוכים? כמו שאמר ערפאת שהפלסטינים נמצאים כאן עוד מימי אברהם, ואחר כך אמר שהיהודים והפלסטינים הם בני שמואל הנביא, ועוד שנה הוא יאמר שהפלסטינים כאן עוד מימי כדרלעומר מלך עילם שהוא מיוחס אליו ויש לו מגילת יוחסין המגיעה כמה דורות טובים אחורה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- ברור, קצוב וממוקד חביב [ליצירה]
- [ליצירה] השורות הבאות (מתוך מגש הכסף של אלתרמן) עלו בי ברגע שראיתי את היצירה: "והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני..." [ליצירה]
תגובות