ורק הרעש שקרע את ההרגל העטה על נשמתי קיטל לבן. רק האימה המנקרת הזילה ממני דמעות כשעמדתי לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. רק המירוק הצורב העלה בי צלילי ניגונים שטבעו בים של שקט. רק האומץ לשוב הזכיר לי בגיא צלמוות של בקבוק תבערה ותעלה בצד הכביש ויריות וחושך— שאתה עימדי.