כששכבתי שם,
נשמתי פרושה כולה, רפויה
ומעליה צילך
כמו מגדיר רק את קווי המתאר—
יכולתי לראות שם
בחושך סמיך
ודרך שכבות שכבות
של מחיצות,
לב גואה
ועולה על גדותיו
ונשפך אל תאי הזיכרון שלי
שקלטו
ושקטו.
[ליצירה]
.
הו.
מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה].
*מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו.
אז מה אם יש לי משבר כתיבה?
אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד?
אז כבר אי אפשר לומר משהו?
עזבו, אני צומית במיוחד היום.
[ליצירה]
...
צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה).
לי עוד אין כזה.
מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים.
תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
...
הסגנון באמת מזכיר לי דליה רביקוביץ'.
וגם "הן דמה בדמי זורם.." אבל אחרת.
העימוד של השיר מאוד מוסיף.
תגובות