זהו שביל ישראל שלך
שביל הְעֲמֱל
בפתח ההפתחות אל
אפשרות של
נצחון
של הרמת הראש.
אני מדברת איתך, את מקשיבהלי
באמת
?
למה באתי עכשיו,
לשאול שאלות. לא לענג
אףאחד בשפתי הזרה החומקת
הנזילה
כן אם זה שיר אז טוב שאף אחד לא מבין את הכאב העמוק
או את הפחד הלופת את אינסוף בטן הבאר
אקפוץ משם עכשיו
ואפזר
לכולם את עצמי בניצוצות
של קוסם או נערת גלגל
שהלוואי והייתי.
אחתום בנשיקה את המכתב
אהבה זה דבר שמתפתח עם הכתיבה
ככל שאני יותר בפנים כך עוצמת היציאה
עוצמה
ניגון חדש למילים. נסו,
לקרוא אותי בדילוגים
או במקצב אחר
אני בינתיים אשתדל
להשאר במנגינה הנכונה
(כלומר, המוכנה
להלחנה)
נשיקה,
נקודת מפגש של האינסוף שלי
עם האינסוף שלכם.
תגובות