אתה אונס את עצמךָ לדעת
אותה, את אותה הקטנה
בבואתךָ שלךָ, פנים משתקפות
בעיניה דומעת צעקה חנוקה.

אתה אונס אותךָ
את הקטנה השקטה
התמימה
בקרחת היער שלךָ
לא תמצא נחמה.

סוף.  אנסת פי שתיים
רחצת כפיים  עמוק התחפרתָ
לא כיפרתָ, רצחתָ

אותךָ. ואותךָ.