כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחוש את המלים. אהבתי את ההתמסרות המוחלטת. "תנני ביטחון"- כאילו ממש עשה א ו ת י בטחון, השאיפה לביטול מול האלקות שכ"כ רחוקה... מי יתננו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיוק מקשר לי למשהו שלמדתי: המים הם הצורה הגשמית של הכח החברתי. (כלומר המים בעולם הם הכח החברתי בנפש). ראיה לכך:מים בעברית תמיד יהיו בלשון רבים. לעומת זאת אניה היא לשון אני, יחיד. אניה צריכה להשתלב במים, אבל לא לטבוע (לשון השטבע, טבע אחיד) בתוכם. וזה ממש ממחיש את הענין הזה, שהיא נאבקת 'אני! ' ופתאום נטמעת בתוך הכלל... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני היחידה שרואה כאן ביקורת שנוגעת בבפנוכו של הבטן של החינוך הדתי-לאומי?... בכל אופן- זה העביר את הנקודה בציניות מקפיאה ואמיתית. ואל תדאג, נהר, אני לא היתי מביאה את זה בחיים לפעולות בני עקיבא... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת בשמחה למקהלת המפרגנים. אני ממש יכולה להריח את אדי האלכוהול מתערפלים סביבי. שיחקתותה [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הטובים... העלה לי חיוך גדול, כל כך אמיתי ונכון... [ליצירה]
- [ליצירה] לא! רק בלי תרגום. לא הבנת, אז לא משנה... התרגום עוקר את העצמיות, הוא חיקוי אפרפר ועלוב. על אף שיש בו פתח להבנה. מי שלא הבין- שלא יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מוכר, מעבר למדף - השאלה היא כמה מקום הם תופסים בלב.... לענ"ד הלב קטן מדי בשביל שניהם יחד. ובמצב שבו הם מונחים טוב ביותר -'יפת אלוקים ליפת- וישכון באהלי שם'. המהות של ר' נחמן, והכלים, יכולים להיות שאובים מחכמת הגוים של פינק פלויד. ההבדלה חשובה מאד. ר' נחמן לוקח, ובגדול... [ועם כל הכבוד הראוי לפינק פלויד, להחליט שר' נחמן היה שומע אותם (לומשנה גמלו) נשמע לי קצת תלוש. ר' נחמן מדבר רבות על מנגנים כשרים ועל חשיבות הענין, אז נראה לי שהוא היה עומד במלים שלו ולא מכניס את זה למדף הספרים שלו... ר' נחמן מצטייר בדורנו אנו כ'טיפוס' פתוח שמקבל הכל, אבל ניתן לראות בספריו את השמרנות שלו, והוא אוסר לקרוא אפילו ספרי פילוסופיה של הרמב"ם. בואו לא נסחף לפלורליזם מיותר... וצריך להזהר מאד עם המושג של קידוש החומר, ולא לעוות אותו למקומות של ערבוב תרבויות זרות וחולניות. להיייות דתי לאומי זה עסק שדורש בירור, אחרת אפשר להגיע למקומות מאד, מאד רחוקים מהאמת] מתנצלת שגלשתי, אולם הרגשתי שיש פה בדיון דברים הדורשים הבהרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את ההקבלה 'אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין'... ויש משהו מנקה בהקאה הזו, גם אם לרגעים היא מלכלכת. ויש משהו מטהר בבכי הזה, גם אם לזמן מועט הוא מרטיב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אי, אי, אי... אין ספק. בהחלט מוציא את החשק להתחתן אי פעם... ממש מזכיר לי את המבנה הקבלי שהרב גיזנבורג מציג בספר 'ברית הנישואין', לענין ה'רצוא ושוב' וההבדלים בין הגבר לאשה בענין. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מזכיר את האמרה של הרבי מקוצק, שאם תשבור את היצר- מה שיצא לך זה שני יצרים... [ליצירה]
תגובות