היו ימים, בהם הייתי עץ,
הייתי אז עומד, הרוח מלטפת,
קוטפת בי עלים, עלים,
ויעלים היו באים לשבת לרגלי.

היו ימים בהם הייתי עץ,
תמיר, גאה, אציל במלוא הגובה,
נושא בעול הזמן, סובל באורך רוח.

היו ימים בהם הייתי עץ,
היום אני בקושי גדם,
רק שארית נותרה בי לפליטה,
הזמן נגס בשורשי, עלי אוכלו,
וכל מה שנשאר הוא זכר.