אורו חסר הזמן של הר המנוחות כמעט מקלט מצפירות המכוניות אך צפירת הזיכרון תחדור גם היא אל המקדש הדומם הזה אלפי אלפי מיטות חצובות באבן ושמיכת אזוב מכסה וכרית בסלע, להניח לרגע את הראש ולטבול בעצים העתיקים האלה ובשקט. הדי המלחמה נמחים כאן לגמרי כמו אבסורד ישראלי במקדש המוות השוקט הזה בו אתה פוסע על בהונותיך ורק הצפירה היא המזכירה לך את אורות ירושלים את הרעם שבא לפני השקט הנצחי את הזמן הממתין לך בחוץ ואת האנשים הנכנסים בחזרה למכוניותיהם ומתניעים להם הלאה להרעיש ולחיות.