.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים. כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין. תגיד, אתה באמת רציני? אתה הולך להלחין את השיר הזה, ואתם תצעדו ברחובות ותשירו את השיר הזה(מתורגם לרוסית) תוך כדי שאתם מחריבים את עולמינו הקפיטליסטי? אוי, זה נורא מפחיד... ועכשיו ברצינות- ברגע שפועל פשוט ישלוט- הוא כבר לא יהיה פועל פשוט, אלא שליט אלים ואכזר כמו שנשמע מהשירים שלך. לתקן עולם צריך הרבה סבלנות. ולא נראה לי שיש לך... [ליצירה]
- [ליצירה] תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"? זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..." "גופי ונשמתי- גפרור בוער" אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת. אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת. כל טוב והמשך לנגנך לנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. הביקורת על "נערמות במחברת" אננה נכונה. לא שמתי לב לתיקון בשלמותו לפי עצתה הנכונה של ניצן ופרח. אך חבל לי הויתור על "נשרו מעלי"... [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח יקר, אני חושב שאלנתן צודק. לא מדובר פה על דימוי אלא על תיאור זמן: מתי השמחה פורצת? כשרוח נושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון. כך גם הניסחפים בגלי האהבה... איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין. תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, אם הדיוק על כל פסיק ונקודה, מוציא החוצה. כל כך הרבה כעס. אז הלואי. שלא נכתוב מדויק. ונאהב.ונפרגן, ויהי נא דילוגינו עליך אהבה" נקודה ואמילי, ללמד זכות. לא כל ביקורת מגיעה מקנאה. והלואי שנדע לקבל ביקורת באהבה ואז אולי ישמעו גם את הביקורת שלנו. פרפור, הדגמת זאת בצורה נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים. אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך יקר מאוד! בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע: אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי. ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית: תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך. המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט. הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני. כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי. המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד. סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה. אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת. נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב. גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי : ר' עקיבא בוכה. ועוד דבר. צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן. בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות. תודה רבה ושנה טובה ומתוקה.. [ליצירה]
תגובות