[ליצירה]
לנצח אנגנך יקר מאוד!
בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע:
אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי.
ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית:
תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך.
המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט.
הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני.
כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי.
המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד.
סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה.
אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית.
בהצלחה.
[ליצירה]
תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"?
זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..."
"גופי ונשמתי- גפרור בוער"
אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת.
אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת.
כל טוב והמשך לנגנך לנצח.
[ליצירה]
תודה על התגובה. הציפיה לגשם היא רק משל בשיר לצפיה להנהגה חדשה וראויה שתצמח בבחירות בפברואר לאחר שהקודמת נשרה מסיבות שונות. יש בציפיות האלו משהו דומה...
[ליצירה]
לגוד,
אם הדיוק על כל פסיק ונקודה, מוציא החוצה. כל כך הרבה כעס. אז הלואי.
שלא נכתוב מדויק.
ונאהב.ונפרגן,
ויהי נא דילוגינו עליך אהבה" נקודה
ואמילי,
ללמד זכות. לא כל ביקורת מגיעה מקנאה. והלואי שנדע לקבל ביקורת באהבה ואז אולי ישמעו גם את הביקורת שלנו.
פרפור, הדגמת זאת בצורה נפלאה.
[ליצירה]
איך ענינו בליל הסדר לבן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר?
שמואל היקר,
"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לי ולא לך.
אילו היית שם לא היית נגאל.
בטח היית נשאר לבכות ולזכור את בכורי מצרים המסכנים,
את עשרת בני המן האומללים את הנאצים, הפלשתינאים האחמדינג'אדים ושאר מלאכי המוות למינהם.
חבל שאתה ממש לא שייך לבר הנפלא שמתרחש פה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אין כמו שאלות של ילדים. חודרות בפשטותן לרבדים העמוקים ביותר של המציאות, שאנו באטימותנו כבר לא מבחינים בקיומן. מובב נפש. לאהודות.
תגובות