מה יקר חסדך אלוקים
ובני אדם בצל
מוציאים ארנק ומשלמים
בדמים
והמחירים עולים
אלוקים
תעשה מצוה
וכל שנתיים בממוצע
תמכור לנו חסד במבצע
כי שמענו שגם יקר בעיניך
המותה לחסידיך
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לנצח יקר, אני חושב שאלנתן צודק. לא מדובר פה על דימוי אלא על תיאור זמן: מתי השמחה פורצת? כשרוח נושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין. תגיד, אתה באמת רציני? אתה הולך להלחין את השיר הזה, ואתם תצעדו ברחובות ותשירו את השיר הזה(מתורגם לרוסית) תוך כדי שאתם מחריבים את עולמינו הקפיטליסטי? אוי, זה נורא מפחיד... ועכשיו ברצינות- ברגע שפועל פשוט ישלוט- הוא כבר לא יהיה פועל פשוט, אלא שליט אלים ואכזר כמו שנשמע מהשירים שלך. לתקן עולם צריך הרבה סבלנות. ולא נראה לי שיש לך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק... [ליצירה]
- [ליצירה] מלא עוצמה. פשוט חזק ומהמם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא? זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים. רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! סוכר אמיתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! עכשיו זה פשוט נהדר. אני מסכים ללחלוטין עם ניצן, השיר הזה שלך לגמרי. אין בו שום דבר שלא היה בו בהתחלה. ואין ספק שקבלת ביקורת ברמה כזו היא מעלה גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו שאלות של ילדים. חודרות בפשטותן לרבדים העמוקים ביותר של המציאות, שאנו באטימותנו כבר לא מבחינים בקיומן. מובב נפש. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הציפיה לגשם היא רק משל בשיר לצפיה להנהגה חדשה וראויה שתצמח בבחירות בפברואר לאחר שהקודמת נשרה מסיבות שונות. יש בציפיות האלו משהו דומה... [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך יקר מאוד! בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע: אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי. ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית: תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך. המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט. הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני. כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי. המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד. סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה. אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
תגובות