קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
המלצה
קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך.
הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה).
בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים.
חריזה:
מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית:
אני הולך כל הימים
אל שעת בין ערביים כזו
אשר יפים לה מועקה וניחומים,
טובים לה הכאב - והמזור.
דוגמה מובהקת -כזו-מזור
[ליצירה]
לשם שינוי
אמנם איני מסכים עם הירושלמי ברבות מיצירותיו ואף אני חושב כי הסגנון חוזר על עצמו חזור והחזר כאהבת מחזר...
אך לבחור מתוך המכלול של השיר את המילה אסקופה ובכך להתעלם מתוכנו החשוב של השיר-לא נראה לי הדבר.
השיר מדבר על נושא כאוב ביותר והוא הרס הטבע ויערות העד על ידי האדם-דבר הגורם לדלדול האוויר לנשימה ולהרס שכבת האוזון .
חשוב מאוד להעלות זאת
[ליצירה]
אין מלחמה ללא פליטים ובמחיוד מלחמת קיום, אל תשכח את העובדה שההנהגה והאליטה הערבית פלשתינית היא שברחה ראשונה, אל תשכח מה שקרה בחיפה (העברים שנטשו בשל עצה שקיבלו ממשלת סוריה)
תגובות