תשעים קמ"ש ואת מרחפת.

נסיעה חלקה ועוד את מתבהרת.

 

עולה כמו באוב בכל מחשבה,

מצויירת על כל שלט ועל כל תמונה,

ולבי הקטן והנמרץ פועם ביתר שאת,

דופק ובועט ומסגור חזי מבקש לצאת.

 

עוד מחשבותיי אלייך נודדות שוב ושוב

לעיני אגוז הטבולים בירוק הלבלוב,

לורדי שפתותייך המשוחות בדבש,

ליופיך המוחלט, שאת רצונותיי כבש.

 

לדקות אצבעותייך העדינות

לקולך ששר לאוזניים צמאות

את מזמור אהבתו ותשוקתו,

ומקבלם חזרה עם מנחת נשמתו.