[ליצירה]
אכן
שאבתי רעיונות ואף מבנה חלקי משיר זה, בגין היותו אחד השירים שנחרטו עמוק בתודעתי, מאז ניצני בגרותי, מפני עומקו וכאבו העמוק והמוחשי כ"כ. מצד שני, הרעיון אינו אותו רעיון, וראשית כוונתי לא היתה תיאור של השואה, למרות שהשיר הינו בידכם, הבינו אותו ככל אשר ישכם חפצים.
וכמו ש"כאן בקרון" הוא ממועדפיי אם הייתי מחלק ציון ליצירותיי, שאינן כלל באותה רמת כתיבה מוצלחת של שאר היוצרים באתר ועפר אני לרגליהם, הטובה והעמוקה שבהן היא בלי ספק זו.
[ליצירה]
זה לא רק הבכי גם כל הגילויים הללו בפגישה הרביעית, כאילו הדמויות מכירות כבר שנים כדי לחלוק ככה את סודות נפשם הכמוסים ביותר, ואת כאבם העמוק.
מצטער אם זה לא נראה לי מציאותי, אם לך קרה שבפגישה רביעית בכית מול משודכת אני לא יודע מה להגיד, ואולי עדיף שלא אגיד.
[ליצירה]
את יכולה לשים:
אשת נבלה, אשה המשקרה, (בשין שמאלית או ימנית...) אשה מהבילה (בשני המובנים), נחש הבגידה, שועל המרמה, ועוד רבים...
אבל הכונה היתה מלשון תככים, מזימה, הסתה... למרות שאין מילה כזו, המצאתי... מקווה שהבנת... תודה על ההתעניינות... גרשון...
[ליצירה]
כולנו זקוקים לתבלינים אלו לרפא את נשמתינו, לחדש את נעורינו ואהבותינו, ואולי תבלינים אלו, אלו מילים שוחקות ואותם פרחים הם אותיות הפרחות, ובעצם השירה היא הנותנת מעוף לחידוש רגשותינו, אני חושב שכן הוא.
[ליצירה]
כמה האהבה מעוורת מלראות פגמים...
אילו היינו חכמים יותר בהתחלה, מצד שני זה היה הורס את כל התהבות הנעורים...
שיר מעולה של יאוש שנובע מחוסר התקשרות.
[ליצירה]
אכן יש צדק בדבריך
כי בהתחלה כתבתי למען נערה שנקטפה בטרם עת, אך ויתרתי על הרעיון חלקית, והובלתי את השיר לסוף יותר מחשבת מאשר רגשי, כלומר בסוף השיר לא ביטאתי את הכאב מהפרידה אלא את המצב שקורה כשיורד גשם, מבין? שטיפה כזו חשובה שנקטפה בדמי ימיה היא ההתחלה של כל ימות החורף הקשה, כך חשבתי לנווט את השיר, אך אם יש לך רעיון אתה מוזמן לכתוב לי.
[ליצירה]
יפה מאוד
נהניתי לקרוא, אבל אם תתיר לי מעט ביקורת קטנטנה, "לא מחובר לכלום" היה יכול להשתנות ל"לא מחובר לדבר" או משהו כזה, אלא אם כן היתה לך כונה נסתרת שאני אשמח אם תכתוב לי עליה.
תגובות