באזיקי זהב עקוד
על המזבח
נשאת הזעקה
מירכתי יקום עד אינסופו:
מפשע חף הנני
חף מנקם ורֶשַׁע
אין רחמים בי
אף לא חמלה
כספינקס על המשמרת
סביב אש הזמן
המשרתים בקודש
ממסמרים תפילות
אל קרבנם
דמעת האלוהים
האבן בליבם
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר. תודה לכן על התיחסותכן. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מתהומות יאוש ושכול אל חיים חדשים ? האם הבינותי נכון ? אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם מותר לי להעיר (וסלח לי אם זאת פסיכולוגיה בגרוש) השחור הגדול שאין לא סוף משתלט כאשר מפסיקים להלחם. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הממעיט הרי זה משובח. יופי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ! אכן לא רק היופי הוא בעיני המתבונן בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר, פרט ל"ובעיקר מרגשות" השובר את הריתמוס ואת יחודיות הדימויים של השיר. כדאי אולי לחשוב על סיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפוקליפסה עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה עשירה,סוחפת, כובשת. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על "אנשים היו שוחרי אמת ולא זייפנים שמוכרים בגרוש אהבה" השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי. [ליצירה]
תגובות