[ליצירה]
והכל ביחד
הלכת לגן חיות עם חבר שלך הרופא,
התיישבתם בקפיטריה,
הוא מזמין תה,
במשפט שמחפש את מי להאשים
"זאת לא את זה התאילנדי"
הוא ילך.
אזעקה של אוטו,
נכנסו ברכב שלך,
את מגיעה הביתה,
יום ולילה בוכה,
ומתנחמת "גם ככה הוא אף
פעם לא ניקה את הלכלוך
באוזניים"
[ליצירה]
הגעתי ליצירה דרך אופציית "אקראית" ואני בטוח שכיום את כבר לא בת"שית ואפילו אולי כבר סטודנטית. אבל בהחלט יום קשה גורם לדברים קטנים להראות טובים.
[ליצירה]
ת'אמת לא ראיתי בזה עיבוד אך גם לא הבנתי שזאת יוטה ונראה שכל התגובות הרסו לי את ההתרשמות הראשונית שלי. ההתרשמות הראשונית שנבעה מהצבע ומהשם היתה של צילום מתוך קונכיה/ צדף ומעין הצצה לעולם ממבטו של יצור הדר בפנים.
עכשיו אני צריך לבפנים את התמונה בצורה אחרת.
[ליצירה]
[ליצירה]
ההרגשה שתיארת העלה בי ישר את הפסוק שמתאר את תגובת אהרון למות בניו-"וידׂם אהרן" עם כל הכאב האצילות של לשתוק יש בה משהו.
[ליצירה]
אני לא מבין, למה אתה מפלה קומקומים אף פעם לא פגשת את הסבתא של הקומקום שלך קוראים לה פינג'אן והיא פועלת ומתפקדת אפילו אם מדי פעם יש לה אגן שבור
תגובות