אבי המעונה
חזר מן המתים
לקונן עלי
שֶמֵימַי מרים
קברו צחיח
עורבים פוקדים אבניו
עינַי חלמיש
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות. לא כתבתי בעבר על איקרוס, מלודי אמילי. בנראה התכוונת למישהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה ל"דודייך" בלשון נקבה. ההשוואה היא בין דודיו לדודיה. תודה על הערתך, אמילי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. כיצד היית מהדקת את השיר? אשמח לשמוע רעיונות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את אווירת הנוסטלגיה ובעיקר את ההתמודדות הסיזיפית עם המילה הכתובה, עם השירה. היטבת לקלוע להרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] "יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם". רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה "כשמותך תלוי לך מנגד" מצמררת. יחד עם זאת, נראה לי שישנה השלמה בשיר. שיר נוגע ללב, בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך. יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה. וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאזדקן השיר נפלא באנגלית וגם תרגומך משובב נפש. הלוואי ויכלתי לכתוב כמו ג'ני ג'וזף ! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי. או אולי טעיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
תגובות