שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
שֶמֵימַי מרים - משהו כאן הפריע לי. זה חורג משאר המבנה, ובהנחה שיש כאן התעסקות בתסכול - של הדובר ושל האב - זה קצת מסביר את עצמו. מזכיר, אגב, את "נוסח" של בן ציון תומר. לא רק הנושא, כמו יותר המשפטים חסרי הפעלים.
[ליצירה]
הזדהות
מזדהה מאוד עם התחושה שבטאת בשיר.
הכותב שם את כל נשמתו בשיר והקורא (אם יש בכלל כזה) מעיף מבט קליל ושועט הלאה.
השיר אמיתי וכואב. לא אהבתי כ"כ את השורה
"שיובילו למקום טוב ואמיתי". חבל להכניס משפט בנאלי לשיר כזה. כדאי לנסות למצוא משהו אחר.
[ליצירה]
כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר.
תודה לכן על התיחסותכן.
[ליצירה]
מעניין היה לקרוא את השיר שנית לאור הסברייך.
נראה לי שאין סתירה בין כוונתך לבין הפרוש שלי. יש אולי הדגש בנקודות שונות. אולם כפי שכתבת וכתבה גם אמילי, הקורא מפרש את היצירה בדרכו שלו. ד.ה. לורנס חזר ואמר:
Never trust the artist, trust the tale
באשר לשאלתך - היכן המציאות, שם או כאן ?
נראה לי שזה תלוי בנקודת ההשקפה האישית של כל אחד.
תודה על ההסבר.
[ליצירה]
כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך.
יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה.
וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר.
אהבתי.
[ליצירה]
שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על
"אנשים היו שוחרי אמת
ולא זייפנים שמוכרים בגרוש
אהבה"
השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי.
תגובות