השמיים השליגו,
בלַבנם הכל;
הבתים והשדות,
עטו צוחַר.
רוח קטבית,
נשבה בסַעור,
בהפילה כלפי – מטה,
פתיתי – זוהר.
הכל עטה צחור,
כפֶלֶם – יוני השלום;
צמרות – הרים
וגגות גורדי – שחקים,
לבשו אדרת של חורף.
הרקיע,
נדלק כים – כחול;
האוויר רווה –
זוך וטוהר…
תגובות