רוח מערבית תגעש/ שכל אל לב ילחש
בסערת חודש מאי/יכבו ארובות שמיי
ים ינוד אנה / ואני אקרא אנא!
מיטלטלת ספינה / נקראת התחינה
בוקעת הים בכאב / אל לבו המכזב
לסוף ניצב בדד/ בקצה פירמידה לבד
אובד עצות ונחרד
אולי זמנית/ אולי לעד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דב אביבינו... יפה מאד! * לא מובן לי הסידור המקורי/המקרי. אין פגם בכך, סתם מעניין למה. * כתיבה מדהימה ושפה נהדרת... כרגיל. נפלא! * החריזה הציקה, והרבה. לא יכול להתעלם מהגלישות שמתבצעות, לדעתי, מהחריזה. הדברים לא ברורים ולא זורמים כ"כ בגללה. אתה בד"כ שולט בה, מה קרה? יכול להיות שזה אמור להיות חלק מהמוטיב של השיר - אם זה כך, קבל את סליחתי. * היה לי קצת קשה לקבוע מה אתה רוצה להגיד בסערה השוצפת הזאת... ואולי המטרה להישאר עם הסערה? * סיום טוב בהחלט. יפה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! כתבתי שיר בסגנון ריה"ל ואחרים מימי הביניים? (דלת- סוגר, חרוז מבריח?) כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן רעות, זה לא שיר ימי ביניימי מובהק, אך יש בו מרוח השירה שם [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יצירת מופת ! כתאנה ורימון במדבר ישימון ;-) ענגה לחיכי כרימון ותאנה וכל שאר המינים נישאה ברוח אלי מדבר קדמה פעמיה אלי הר נשאה שירתה ברמה הביעה תפילתה מעומק :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כששומעים שיר כל כך רומנטי של בועז שרעבי (אביא לך אבנים מהירח) אז זה נותן השראה לעוד שירים רומנטיים :-) תודה לאה [ליצירה]
- [ליצירה] מה הביעה,הוא יכול לעבור למגרש הרוסים. יש שם מקום לאברהם ואיסמעיל, בחצר סרגיי... [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח כואב לי.. יש לי לחץ דם ענבים! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחה בעת הלבנה ובעת אורה של חמה, והלא עתה של מנחה בין השמשות לפני השקיעה הפוסעת מעדנות על מרצפת השביל המוליך אל בית התפילה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון בתוך השיר, רעיון שהולך ונגלה לקראת הסוף, שכולנו יצורים קטנים בעולמו של ריבון העולמות [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. המנובל שעשה את מעשה הנבלה עשה שירות רע לצד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזו סימפוניה - נעה בין העבר להווה. תל אביב וממנה אל רחבי הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] עזר ויצמן -מנהג יהודי הוא שאין לדבר סרה במתים, אמנם כלכל אדם היו לו מגרעות, אבל אני מתמקד בטוב שבו -מצווה ו מסורת ביקור פצועי צה"ל,משפחות חללי צה"ל וקרבנות הטרור, הוא התחיל את המסורת הזו, לא היה פצוע אחד שלא ביקר במהלך כהונתו, באסון המסוקים בשנת 98 כמדומני הוא פקד את כל אחת מע"ג המשפחות של הנספים אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו; ותלמוד תורה כנגד כולם. [ליצירה]
תגובות