כשהוא מחזיק את הקטנה
גופי נמלא רטט
על לשוני נדבקת "חמודה", "יפה"
איבריי נמשכים למקום אחד.
אלייך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שירה ארו(מ)טית. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנת? [ליצירה]
- [ליצירה] ש---? האם זה מה שאני חושב שזה? סוטה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בין הדפים הריקים כי אם בין השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] דמעותייך, רסיסים קטנים של רגש נקוו לשלולית קטנה ומבהיקה. בדילוגיי על שלוליות לא רציתי לנפץ את בבואת הקשת בענן. ופסחתי. [ליצירה]
- [ליצירה] על אף שנאתי לפוטו שופ... [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה ושונתה, שוב. מקווה שעכשיו הרבה יותר טוב. [ליצירה]
תגובות